בס"ד שלום ילדים. "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים" [אבות א, ב] אלו לא סתם שלש מצוות שצריך לקיים אותן, אלו הדברים המרכזיים ביותר שבשבילם הקדוש ברוך הוא ברא את העולם. התורה – שהיא התוכן הרוחני, העבודה- שזה הקשר בינינו לקדוש ברוך הוא, וגמילות חסדים – האחדות של כל עם ישראל ביחד. בכל מקום, בכל מצב, עם ישראל שמר על שלושת הדברים האלה. ואני רוצה לספר לכם על סבא שלי, נתן טאוב זכרונו לברכה, שהיה בשואה, איך גם שם במחנה העבודה הוא שמר על התורה, על העבודה ועל גמילות חסדים.
לפני השואה הוא היה בחור ישיבה, הוא למד בעל פה מסכת שלמה בגמרא! וכשהוא הגיע בסוף היום לצריף שבו הוא ישן, על מדף כזה, הוא שינן יחד עם החברותא שלו, שכבו ביחד על המדף ושיננו בשקט את הגמרא שלמדו. למרות שאם ההונגרים ששמרו עליהם היו שומעים את זה, היו נותנים להם עונש, הם לא ויתרו! התפילין היו מוחבאות אצלם תמיד. בזמנים שהגרמנים שהיו איתם ביום לא שמו לב, הם היו מתפללים. ויום אחד הוא גילה דרך איך לברוח מהמחנה... היה שם גוי אחד שהיה מומחה לחפירת מנהרות, זה היה התפקיד שלהם - לחפור מנהרות, והוא דיבר בשפה של נתן - ביגוסלבית.
הם התיידדו. והגוי הזה אמר לו:" אני יכול להוציא אותך מפה. אני אתן לך בגדים של אחד הפועלים שלי שלא הגיע באותו היום, וגם תעודה של הפועל הזה, ואתה תצא כאילו זה אתה…" הוא אמר לו: "אולי אתה יכול להוציא עוד אנשים?" אמר לו : "בסדר, שלשה אפשר." נתן, למרות הסכנה הגדולה שאולי יגלו אותו, הוא סיפר בסודי סודות לכמה ולכמה חברים... הם אמרו לו: " לא! אתה משוגע! אי אפשר לצאת, אתה מסכן את עצמך!" הוא אמר להם: "אתם יודעים מה? אני אצא, ולמחרת אני אחזור כדי להראות לכם שאפשר." אמרו לו :"אתה משוגע עוד יותר!
אם תצליח לצאת, מה אתה חוזר??" אבל הוא יצא, ולמחרת הוא חזר פנימה, למרות שהוא ידע שהוא חוזר לתוך גוב האריות, ואם יגלו שבלילה הוא לא היה, אז יכול להיות שיהרגו אותו. בכל זאת הוא חזר והצליח לשכנע את אחד החברים שלו, יעקב, לצאת יחד איתו. שניהם יצאו, הצטרפו לפרטיזנים, ובסופו של דבר גם עלו לארץ ישראל! אף פעם לא מוותרים – עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים. להתראות ילדים.