לשנות צבע כתוביות לפי דוברים שלום ילדים, היום אנחנו נלמד על המשנה ב'אבות': "עַל שְׁלשָׁה דְבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד, עַל הַתּוֹרָה וְעַל הָעֲבוֹדָה וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים". היום, עכשיו אני רוצה לספר לכם איך אפילו בשואה, כשהגרמנים רצו לעקור אותנו מהעולם, בכל אופן עם ישראל מסר את הנפש על לימוד תורה – סיפורו של דוד וייס. זה... זה דף של שולחן ערוך! יהודון, שקט! זה דף של שולחן ערוך, אני חייב... אני חייב להשיג את הדף הזה, ואני אוכל ללמוד תורה מדף כתוב!
מי היה מאמין שבתוך מחנה גרמני, מחנה השמדה, יהיה דף, דף של התורה שלנו? איך אני עכשיו משיג את זה? ריבונו של עולם, תעזור לי לרצות את ליבו של הגרמני שייתן לי את הדף! בבקשה, אני צריך את הדף! בבקשה, בבקשה, אני צריך את הדף, תן לי את הדף... אני רוצה את הדף, בבקשה! זה מאוד חשוב לי, אני למדתי בדף הזה, אני זוכר את הדף הזה... אתה יכול לתת לי שקט לאכול?! קח את זה ולך מפה! תודה, ריבונו של עולם! שולחן ערוך! אני אלמד עם כל המחנה, כל יום אני אלמד את התורה הזאת!
איזו זכות גדולה! תודה, ריבונו של עולם! שלום. כמו שראינו את מסירות הנפש של עם ישראל בשואה האיומה והנוראה על התורה, עכשיו נראה איך מסרו נפש, בשם האדמו"ר מפיאסצנה, על התפילה. עוד מעט, עוד מעט החג נכנס, שמחת תורה. פעם בשמחת תורה כל עם ישראל היה שמח, כל עם ישראל היה רוקד ושר, ודגלי ספר תורה מתנפנפים, ספרי תורה, ילדים עם תפוחים ודבש, וכולם רוקדים ושרים לכבוד התורה... אבל מאז השואה האיומה כולנו עצובים, כולנו כואבים, יש רק אדם אחד שמסוגל לרומם אותנו, והוא עשה את זה שנה שעברה, הוא עשה את זה טוב.
קוראים לו האדמו"ר מפיאסצנה, צדיק גדול, צדיק גדול! מרומם אותנו, מחזק אותנו כל הזמן, אבל שמענו שלאחרונה נפטרו לו אנשים מהמשפחה, הוא קם משבעה לפני כמה שבועות. הילדים שלו, שני הילדים שלו... לחתוך 2:48-2:55 הרגו את הילדים שלו מול העיניים, מול העיניים שלו הוא ראה איך הורגים לו את הילדים! הוא בטח כבר לא יכול לחזק אותנו, אנחנו צריכים לחזק אותו. מה יהיה, מה יהיה עם השמחה של שמחת תורה? הוא אמור להיות החזן, בכלל יהיה לו כוח להיות החזן?
שקט בקהל, כולם ממתינים. מה יהיה? האדמו"ר הגיע! יהודים יקרים, חג היום, חג שמחת תורה! בואו וניגש לתפילה... "ברכו את ה' המבורך!" "ברוך ה' המבורך לעולם ועד!" ברגע זה, כשהאדמו"ר אמר עם כל האמונה שלו, למרות כל מה שעבר עליו, את כל העוצמה והשמחה האמיתית שלו בריבונו של עולם ובתורתנו הקדושה, כולנו קיבלנו כוח, היה זרם חזק בכל האולם, כל אחד ואחד הרגיש כאילו קיבל כוחות מחודשים להתמודד עם כל הקשיים, הוא צף מעליהם, והיה מוכן לרקוד בחג שמחת תורה.