ילדים יקרים, מה שלומכם? תגידו, ברה לכם פעם שאכלתם איזה משהו ממש ממש ממש טעים ואחר כך ביקשתם מאבא או מאמא שוב את אותו הדבר, אבל הפעם השנייה שכבר אכלתם את הדבר הזה, הרגשתם שמשהו חסר - איזה תבלין, או איזה משהו שחסר לכם מאותו הטעם שהיה קודם, קרה לכם? יכול להיות. תגידו, קרה לכם פעם שהסתכלתם אולי על איזה ציור או תמונה או איזה סרט או משהו והרגשתם שמשהו חסר? שמעתם שיר והרגשתם שחסר לכם איזה כלי נגינה כלשהו, איזו מנגינה מסוימת שאמרתם: "לא לא, זה לא זה!
זה לא בדיוק השיר הזה ששמעתי פעם שעברה, זו לא בדיוק התמונה הזו שראיתי. זה היה קצת אחר, חסר לי פה משהו." אתם יודעים ילדים, שבתשעה באב, אנחנו מציינים את זה שחסר לנו כמובן את בית המקדש. אבל חסרים לנו עוד כמה דברים. אחת מהקינות, בעיני, המרגשות ביותר שיש בתשעה באב היא קינה שנקראת 'יהודה וישראל'. אנחנו לא יודעים מי כתב אותה, אבל היא בעצם לאורך כל הקינה קוראים אותה בתשעה באב בבוקר כשיושבים על הרצפה. היא מתחילה במילים, כמו שאמרתי, "יהודה וישראל", ובה מי ששר את זה, אותו מי שמקונן את המילים האלו, הוא אומר דבר זה: "יְהוּדָה וְיִשְׂרָאֵל דְּעוּ כִּי מַר לִי מְאֹד" - מאוד מאוד כואב לי ומר לי מזה אחרי החורבן.
אז בעצם, לאורך כל הקינה הזאת, גם הקהל ששר והחזן וכולם ביחד מספרים על כל הדברים שחסרים לנו מאז שנחרב בית המקדש. "חָסְרָה נְגִינָתִי וְשִׂמְחָתִי בְעוֹד אֶזְכּוֹר לְמִקְדָּשׁ כִּי אֲבַדְנוּהוּ אָבוֹד חָסְרָה קְהִלַּת אֵל וְלוֹמְדֵי דַת וָדִין, חָסְרָה וְגַם קָצְרָה יְחִידָתִי לְרוֹב - יחידה זו הנשמה שלי, היא חסרה משהו. חָסְרָה עֲצַת לוֹמְדִים לְתוּשִׁיָּה וְצַר הָרַג בְחִירֵיהֶם - תלמידי החכמים נהרגו ולכן אין מי שילמד עכשיו תורה.
חָסְרָה חֲנִינַת אֵל וְרַחֲמָיו נִשְׁכְּחוּ - אנחנו כבר לא זוכרים מה זה, חס ושלום, הרחמים של הקדוש ברוך הוא. חָסְרָה זְכוּת אָבוֹת וְלֹא תָלִיץ בְּעַד - החטאים היו גדולים כשנחרב בית המקדש שהיינו צריכים... היתה חסרה לנו זכות אבות, היינו צריכים הרבה יותר זכות אבות בשביל שהקדוש ברוך הוא עוד פעם יסלח לנו על כל הדברים ולכן גם נחרב הבית. חָסְרָה צְנִיעוּת כָּל נְשֵׁי יַהְרוּת חָסְרָה נֶחָמַת כָּל יְהוּדָה חָסְרָה פְּקֻדַּת אֵל חָסְרָה אֱמֶת תּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר עִם רוֹב גְּאוֹן זָרִים שְׁכוּחָה מִלְּמוֹד חָסְרָה מְתִיקוּת מִבְּנֵי עַמִּי חָסְרָה עֲרֵבוּתָם חָסְרָה תְּשׁוּבַת אֵל - כבר אנחנו לא זוכרים מה זה לחזור בתשובה מרוב הדברים האלה, זה לא כמו שהיה פעם.
זה לא כמו שהיה כשבית המקדש היה קיים. חָסְרָה עֲנוֹת קַדִּישׁ וַעֲנוֹת בָּרְכוּ - אנחנו פעם היינו רגילים לשמוע מה זה בית המקדש, וכולם אומרים: "בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד", ועכשיו זה חסר. עכשיו כל הדברים האלה חסרים. ובסוף סוף הקינה, גם כן, הדבר שאולי יכול להיות כולל את כל הדברים - חָסְרָה כְּבוֹד מַלְכוּת יְהוּדָה - עד מתי הכבוד של המלכות יהיה חסר? עַד מְלוֹךְ הָאִישׁ בְּנוֹ דָּוִד יְחַיֶּה עַם בְּסוֹד.
ברגע שבעזרת ה' יחזור חזרה משיח צדקנו משיח בן דוד אז כל הדברים האלה שהיו חסרים לנו, א נחנו מתפללים שבעזרת ה' כולם יחזרו ויהיו ביתר שאת וביתר עז. שנזכה בעזרת ה' לנחמה גדולה, לישועה גדולה ולרחמים ולגאולה שלמה במהרה בימינו, אמן. הערת מחבר הסרטון: מנגינת המזמור לצרף:אפשרות א (הרב הראל עצמו קטע קצר, כמובן לחתוך בתחילה ובסוף) https://youtu.be/7CorS3PPTfw אפשרות ב: קיבלנו אישור להשתמש בביצוע יגל הרוש https://youtu.be/9PFrCfk6ZPs ולציין: עיבוד מוסיקלי, שירה , נאי : יגל הרוש "