טוֹב לְהֹדוֹת לַה', טוֹב לְהֹדוֹת לַה'! שלום ילדים! כמה טוב להודות לה'. כל יום אנחנו צריכים להודות לו, זה בעצם מה שאנחנו עושים בבוקר, כשאנחנו קמים ואומרים "מודֶה אֲנִי לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם". כל הזמן להודות, לברך, לשבח את הקדוש ברוך הוא שנותן לנו חיים. יש לנו על זה ברכה מיוחדת בתפילת עמידה. ממש בסוף התפילה אנחנו אומרים "מודִים אֲנַחְנוּ לָךְ. שָׁאַתָּה הוּא ה' אֱלקֵינוּ", ואחר כך אומרים "עַל נִסֶּיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת".
ניסיך ונפלאותיך- כל הניסים והנפלאות והטובות שהקדוש ברוך הוא עושה לנו ערב ובוקר וצהריים, כל הזמן, עַל נִסֶּיךָ. פעם ילדה אחת שאלה אותי בסוף שיעור: הרב, למה הקדוש ברוך הוא לא עושה לנו ניסים כמו שעשה פעם לאבותינו לפני הרבה שנים, כל הזמן ניסים? חשבתי רגע ואמרתי לה: ניסים? בעצם יש לנו ניסים! הקדוש ברוך הוא עושה לנו כל הזמן ניסים רק שאנחנו לא כל כך שמים לב אליהם. חשבה הילדה ואמרה: אה! נכון! ורצה להפסקה. אנחנו רק לא כל כך שמים לב.
אנחנו מחכים לניסים גדולים, אולי קריעת ים סוף, או אוכל שנופל מהשמיים. לא, גם ניסים בחיים שלנו. אספר לכם איזה נס אחד שקרה לי, ויש עוד הרבה. אחרי שאחת מהבנות שלי נולדה, היה לילה שלם הייתי בבית החולים, והייתי צריך לחזור הביתה. הייתי מאוד עייף ובדרך חזרה הביתה, שתיים או שלוש שניות של עצימת עיניים. וואי, זה מסוכן ! אוי, זה מסוכן! קצת לא הייתי עירני ובשניות האלו שעצמתי את העיניים, ההגה של המכונית לקח אותי למטה ולמזלי, איזה מזל, נס!
הקדוש ברוך הוא עשה שהמקום שהמכונית ירדה מהכביש, לא היו בו אבנים גדולות, ולא עצים ולא ברזלים, רק אבנים קטנות וקוצים ושיחים קטנים שבלמו את הרכב. זו הייתה מהירות מאוד גבוהה בין שמונים לתשעים קילומטרים לשעה. התעוררתי מיד כשהרכב ירד מהכביש, וזה היה מפחיד מאוד, ווואי! כשהרכב נעצר כיביתי את המנוע, הסתכלתי על עצמי, וואי, איזה פחד זה היה. פתחתי את חגורת הבטיחות, יצאתי מהרכב, אמרתי וואי, אני בריא, אני שלם! עוד מישהו ממכונית רחוקה שראה אותי מהצד, רץ אליי עם בקבוק מים ואמרתי לו: זה בסדר, זה בסדר, אני בריא.
המכונית כבר לא הייתה כל כך בריאה, היא כבר ככה, אחר כך שלחנו אותה למוסך, היא לא הייתה שווה כלום. אבל אני ניצלתי, ברוך ה'. לבת שלנו קראנו אוֹדיה – להודות לה' על כל הניסים והנפלאות, ומאז באותו תאריך, כל פעם, בתאריך שזה קרה, אני נוסע למקום הזה ומודה לקדוש ברוך הוא, קורא את הפסוקים של ההלל. ואחרי שאני חוזר מנסיעות ארוכות, אז בחנייה אני עוצר ואומר "מִזְמוֹר לְתוֹדָה". כן, גם אם הנסיעה הייתה חלקה ולא קרה כלום. "טוֹב לְהֹדוֹת לַה'", ברוך ה' שאנחנו נוסעים וחוזרים בריאים.
לא צריך לחכות לניסים כאלה, אבל שנשים לב כמה הקדוש ברוך הוא טוב איתנו, וגם לפעמים שלא כל כך טוב לנו ואנחנו מרגישים שכל מיני דברים לא הולכים טוב, צריך לזכור כמה טוב ה', שגם בתוך הדברים הלא נעימים, יש הרבה הרבה דברים טובים שעוטפים אותנו. הקדוש ברוך הוא הוא טוב, כמו שכתוב בתהילים: "טוֹב ה' לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו". אז שנזכור להודות לה' כל הזמן עוד ועוד, ואם אדם אומר תודה רבה לקדוש ברוך הוא, אז הקדוש ברוך הוא רוצה עוד להיטיב עמו. אנחנו נודה לו והוא ימשיך להרעיף עלינו טובה וברכה עוד ועוד. להתראות!