-צפי! צפי!
-מה יש ג'ירג'יר?
-אתה רוצה לבוא לשחק איתנו?
-מה?
-לשחק, אנחנו הולכים לשחק כדורגל, אנחנו צריכים עוד אחד.
-אני לא יכול, יש עכשיו משהו חשוב שאני צריך..
-נו בבקשה! אנחנו צריכים עוד שחקן אחד, בוא, תבוא לשחק איתנו!
-לא, אני לא יכול, אני מצטער, אי אפשר.
-נו בבקשה צפי אני מתחנן.
-רואה? אתה מתחנן ואני לא שועה לתחנונים שלך.
-שוער? לא אתה לא צריך להיות שוער, סתם שחקן.
-לא, לא, לא שוער, שועה, אני לא שועה לתחנונים שלך.
-מה אתה לא?
לא, מה?
-שועה.
-מה זה, אתה ממציא מילים? מה זה שועה?
-שועה זה הכוונה אני לא מתייחס ולא מקבל את התחנונים שלך.
-מה? מאיפה המילה הזאת? מה זה, צפי?
-זה בדיוק קשור לדבר החשוב שאני רוצה לעשות.
-איזה דבר חשוב?
-להסביר, זה אפילו בתפילה, אתה יודע, המילה הזאת.
-בתפילה? איזו תפילה?
-בתפילת שמונה עשרה, בברכת "רְצֵה", או כמו שהיא נקראת 'ברכת העבודה'.
-מה, יש 'שעה'? אני לא זוכר כזה דבר.
-כן כן, ככה הברכה הזאת מתחילה - "רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה."
-אה, נכון!
יואו, שכחתי. מה זה באמת, בכלל?
-זו ברכה. קודם כל, הברכה הזאת, אתה יודע שתפילת שמונה עשרה מחולקת לשלושה חלקים?
-כן? באמת? לא ידעתי.
-כן כן. שלושת הברכות הראשונות זה שבח, אחרי זה בקשות, והשלוש האחרונות זה הודאה.
-יואו, רגע, וברכת "רְצֵה", מאיפה היא?
-היא הברכה הראשונה מהשלוש האחרונות, היא בחלק השלישי, זה כבר נחשב מההודאות.
-אה, טוב, רגע, אבל מה אמרת - שועה, שעה, מה זה?
-זו ברכה שהיא בעצם מדברת על זה שאנחנו מאוד מאוד רוצים שבית המקדש יחזור, ועבודת בית המקדש תחזור, ואנחנו מבקשים על זה.
-אהה..
אבל עדיין לא הסברת.
-נכון, נכון. אנחנו מבקשים: "רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל" - שהקדוש ברוך הוא ירצה ויחפוץ בנו, וישמח בנו ולתפילות שלהם הוא ישעה, כלומר התפילות שעם ישראל מתפלל על בית המקדש, שהקדוש ברוך הוא יתייחס אליהן ויקבל אותן.
-אה, וואי, אתה יודע מה נזכרתי?
-מה, מה נזכרת?
-נזכרתי שזה גם בספר בראשית!
-מה, איפה?
-אצל קין והבל.
-מה, תזכיר לי, אני לא זוכר.
-נו, כתוב שהקדוש ברוך הוא: "וַיִּשַׁע יְהוָה אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ.
וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה". יואו, נכון, עכשיו אני נזכר בזה, זה אומר שהקדוש ברוך הוא קיבל והתייחס לקורבן של הבל, ולקורבן של קין הוא לא התייחס כל-כך, הוא לא קיבל אותו.
-וואי, נכון, זה בדיוק כמו בברכה.
-נכון, וואי, מעניין מאוד. אז איך ממשיכה הברכה?
-אז זהו, זה: "רְצֵה ה' אֱלהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה." ואז עכשיו אנחנו מבקשים שהוא יחזיר לנו את העבודה ואת הקורבנות: "וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ."
-יש לי חבר שגם קוראים לו דביר, אני מכיר את זה.
-נכון, אתה יודע מה זה?
-לא, לא יודע, אף פעם לא שאלתי אותו למה קוראים לו ככה.
-בטח קוראים לו כי דביר זה הכוונה ההיכל של בית המקדש, אז קוראים לו על שם ההיכל שרוצים שבית המקדש יחזור.
-אה..
"וְהָשֵׁב אֶת הָעֲבוֹדָה" - את העבודה של הקורבנות של הכהנים, "לִדְבִיר בֵּיתֶךָ." - להיכל של בית המקדש, יואו, איזו בקשה!
-כן כן, וזה ממשיך - "וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְקַבֵּל בְּרָצון."
-מה, איך אמרת?
-"וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם"
-מה זה "וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל", וואלה צפי, יש פה מלא מילים שאני לא מבין.
-"וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל" זה מלשון אש, איזו אש יש במקדש?
-איזו אש יש במקדש.. אה! אה!
אני יודע, אני יודע!!
-נו, מה?
-האש של הקורבנות, יש קורבנות שנשרפים ושורפים אותם, נכון?!!
-יפה מאוד! אז אנחנו מבקשים שהקדוש ברוך הוא יחזיר לנו את העבודה של הכהנים ושל הקורבנות, שהם נקראים 'אישים', כי הם נשרפים אחרי זה באש.
-וגם את זה, את הקורבנות, וגם את התפילה של עם ישראל שהקדוש ברוך הוא יקבל... יואו, איזו ברכה.
-נכון. והם ממשיכים אחרי זה: "וּתְהִי לְרָצון תָּמִיד עֲבודַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ."
-מה הכוונה?
-הכוונה היא שאנחנו מבקשים שתמיד הקדוש ברוך הוא ירצה את העבודה של עם ישראל, איזו עבודה?
-אה..
עבודת הקורבנות.
-נכון מאוד ולא רק עבודת הקורבנות, גם את התפילה של עם ישראל, שנקראת 'עבודה שבלב'.
-אה, באמת?
-כן, כן, כן. וזה מאוד מאוד מאוד מאוד חשוב, ואנחנו מאוד מאוד רוצים שהקדוש ברוך הוא תמיד יקבל את העבודה שלנו, גם של הקורבנות וגם של התפילה.
-וואי, וואי, וואי.
-ואז, בסוף אנחנו אחרי זה מבקשים שאנחנו נזכה לראות את החזרה של הקדוש ברוך הוא לירושלים ולמקדש.
-מה, איפה?
-זה מסתיים: "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים."
-"וְתֶחֱזֶינָה"?
מה זה "וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ"?, מה, שהן יהיו חזניות?
-לא, איזה חזניות ג'ירג'יר, מלשון לחזות, זה לראות.
-אה, 'ותראינה' "עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּון בְּרַחֲמִים" ציון זה ירושלים, שהקדוש ברוך הוא, שהשכינה תחזור ברחמים, באהבה. יואו, בטח, בטח. אבל שמעתי שיש עוד תוספת.
-איזו תוספת?
-של עדות המזרח. יש שם בנוסח שלהם, מוסיפים עוד משהו לפני כן.
-אה, נכון, נכון, נכון: "וְאַתָּה בְרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים תַּחְפּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ" - נכון, זה לפני "וְתֶחֱזֶינָה".
-נכון.
הנה: "תַּחְפּץ בָּנוּ", שהקדוש ברוך הוא ירצה אותנו וירצה את העבודה שלנו, ויחזיר לנו את בית המקדש כי אנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים את זה!
-נכון מאוד. וזהו, ואז בסוף מסיימים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה' הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתו לְצִיּון", שהקדוש ברוך הוא יחזיר את השכינה שלו לציון, אנחנו מאוד רוצים את זה.
-נכון, נכון. ובגלל זה זה גם בטח נחשב ברכת הודאה ולא רק בקשה, למרות שאנחנו מבקשים, כי אנחנו מודים לקדוש ברוך הוא על זה שאנחנו יכולים ונוכל לעבוד אותו, ואנחנו מאוד מאוד מאוד רוצים ולכן זה נחשב ברכת הודאה.
-יפה מאוד ג'ירג'יר, לא חשבתי על זה.
-כן, תודה.
שמע, איזו ברכה מדהימה. הלוואי באמת שבעזרת ה', בית המקדש יחזור מהר, וכל עבודת הקורבנות ונוכל להתקרב לה'.
-אתה יודע למה זה נקרא קורבן?
-אני יודע, אני יודע!
-למה?
-בטח, זה נזכר בגלל מה שאמרתי - להתקרב לה'.
-נכון. מקריבים ומתקרבים, זה עוזר להתקרב לה'.
-יאללה, בעזרת ה' שזה יחזור בקרוב ממש.
-נכון. טוב, איזה יופי היה ללמוד איתך את הברכה ג'ירג'יר.
-איזה יופי. טוב, וכל זה בגלל שחשבתי שאתה רוצה להיות שוער.
-ראית איך זה קורה? טוב, אבל עכשיו גם אפשר ללכת לשחק קצת, אתה בא?
-יאללה בוא נלך לשחק צפי.
-יאללה, ובעזרת ה' שיבנה בית המקדש בקרוב!
-בעזרת ה'!