📚 כל השיעורים › ✨ סיפורי תפילה והשגחה › סיפורים מהשואה ומהגלות
מופיע גם ב: 🕯️ שבת, חגים ומועדים 🇮🇱 ארץ ישראל ועם ישראל

מסירות נפש על המצוות בשואה

🎙️ הרב יואל בר חן

📖 השיעור כתוב

שלום ילדים יקרים! אני רוצה לספר לכם על איש שנפטר לפני כמה שנים, שהיה בשואה. קראו לו מרדכי. מרדכי היה נער צעיר, רק סיים בר מצווה ומיד לקחו אותו למחנות ההשמדה ולמחנות העבודה. כל יום הוא היה מאוד מאוד מתאמץ לשמור את המצוות. איך אתה יכול? כשהיה שני סירים, סיר של טרף, סיר של חתיכות בשר וסיר בלי בשר, הוא העדיף תמיד לקחת מהסיר שבלי בשר. במחנות העבודה היו מתארגנים היהודים בפינה, מאחורי הצריפים, במקום שהעין של הגרמנים לא שולטת, ושם היה מקפיד להתפלל כשהיו מתאספים, למרות הסכנה.

אם היו תופסים אותם, לא היה להם הרבה סיכוי לחיות. בנוסף לכך, כל בוקר מוקדם מוקדם היה קם, לפני שהיו מתעוררים, והיה הולך לאיזה מקום מחבוא, מניח שם תפילין של אחד מהניצולים וחוזר לדרגש. פעם אחת הוא הגיע, הלך להניח תפילין וכשהוא חזר היה מאוחר מידי, הפעם הנאצים הקדימו להגיע למחנה. תפסו אותו ואמרו לו: מגיע לך עשרים וחמש מלקות, עונש שלא יוצאים ממנו חי בדרך כלל. בנס גדול, ובסופו של דבר גם מזה הוא ניצל, ואחרי כמה ימים חזר בחזרה להניח תפילין.

אני רוצה לספר לכם, סיפור על הסידור שלו, שאותו הוא סחב עד סוף המלחמה. יום אחד מגיע אליו איזה יהודי ואומר לו: 'תשמע, יש לי סידור. אתה רוצה לקנות אותו?' אמר לו: 'בשמחה, כמה זה יעלה?'. התווכחו ביניהם ובסופו של דבר הסכים למכור לו את הסידור בשלושת רבעי פרוסת לחם. המחיר היה גבוה מאוד, היה לו קשה מאוד מאוד להיפרד משלושת רבעי פרוסת לחם. אבל אחרי שהוא החליט את ההחלטה הזאת, הוא היה שלם עם זה. שילם בתשלומים, כל פעם רבע לחם. את הסידור הזה הוא שמר מכל משמר, לקח אותו לעבודה מתחת לבגדים שלו, כשהיה חוזר היה שם את זה על הדרגש במקום מסוים.

כך במשך כל המלחמה היה מתפלל עם הסידור, גם כשהיו הולכים לצד להתפלל היה לוקח את הסידור איתו ביחד. הסידור הזה היה הקשר שלו בצורה ממשית עם הקדוש ברוך הוא. כל הזמן לא איבד את האמונה, אם זה תפילין, אם זה כשרות... הוא זכה להגיע לארץ ישראל עם הסידור הזה והתפלל בו. כשהוא ראה שהסידור מתחיל להתבלות, אז הוא כבר שמר אותו יותר למזכרת. אני רוצה לספר לכם עוד סיפור קטן, על זאב וולף. זאב וולף, גר פה בשדרות, סיפר לי שגם כשהיה בשואה, כבר לקראת סוף המלחמה, כשהגיעו המטוסים של בעלות הברית להפגיז את המחנות של הגרמנים, הוא היה ניצול אבל הוא היה עם הגרמנים, אסיר...

אז כשהתחילו לירות שם לכל הכיוונים, הוא חיפש מחבוא והוא מצא איזה מחבוא מתחת קרשים של מסילת ברזל. כשהוא נכנס לשם, הוא הרגיש צורך גדול להתפלל לה'. כשהוא קרא: ''שְׁמַע יִשְׂרָאֵל ה' אֱלהֵינוּ ה' אֶחָד'', בעודו מתפלל, הוא פתאום מרגיש שהגויים, שגם כן היו אסירים, הצטרפו אליו והצטופפו לידו. הם הרגישו שהמפלט היחיד שיכול להיות זה הקשר עם הבורא. אנחנו ברוך ה' פה בארץ ישראל, ויש לנו סידורים בשפע, כל יום מתפללים שחרית, אנחנו צריכים לזכור שאבותינו מסרו על כך את הנפש, ואנחנו ממשיכים את הדרך, את המסורת של הרבה הרבה שנים. יש לנו הזדמנות כל יום ליצור קשר עם הבורא: סידור, קריאת שמע... יהי רצון שנזכה לגאולה שלימה במהרה. להתראות ילדים!

התמלול והסרטון: מיזם תפילה באהבה · התמלול מובא כלשונו
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה – חינם, במאגר הקול החמישי: kol-toda.co.il/search
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה