שלום לכם ילדים מתוקים. היום אנחנו נלמד על תפילת המנחה. תיקנו לנו אבותינו הקדושים שלוש תפילות: אברהם - תפילת שחרית, יצחק - תפילת מנחה, ויעקב תיקן לנו תפילת ערבית. מהיכן אנחנו יודעים שיצחק אבינו תיקן לנו את תפילת מנחה? כתוב לנו בתורה, שאליעזר חוזר עם רבקה, כן קפצה לו הדרך גם בהלוך וגם בחזור, אז כתוב: "וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא בְּאֵר לַחַי רֹאִי וְהוּא יוֹשֵׁב בְּאֶרֶץ הַנֶּגֶב". הפסוק הבא: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, וַיִּשָּׂא עֵינָיו וַיַּרְא וְהִנֵּה גְמַלִּים בָּאִים"(בראשית כד סג).
יצחק יוצא לשוח בשדה. אומרת לנו הגמרא: "וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב" - "וְאֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה" (ברכות כ"ו ע"ב). כשאומרים לנו לשון 'שיחה', זה לשון 'תפילה'. מהיכן? זה שמופיע בתהילים שנאמר: "תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ"(תהלים ק''ב א') . יצחק הולך ומתקן את תפילת מנחה. שואל אותנו המדרש, קודם כל שאלה קטנה ששואל המדרש. המדרש שואל שאלה, אז זו השאלה: "וכי לא היה לו ביתא או מקום אחר להתפלל אלא אותו השדה?", לא היה ליצחק מקום אחר לתקן את התפילה רק באותו שדה?
כמובן רגע, איזה שדה זה? זה שדה מערת המכפלה, זה השדה שבו אברהם קובר את שרה, זה השדה שבו אברהם מצליח לקנות פעם ראשונה קניין בארץ ישראל מבני חת, אחרי ששרה שמה שוכבת, והוא לא מוכן לקבור עד שהוא יקנה את המקום. זה אותו מקום שגם אדם וחוה קבורים בו. שמה יצחק מקבל הרבה רוח, הרבה קדושה, ושם הוא מתקן לנו את תפילת המנחה. אם יצחק תיקן תפילת מנחה, כמה אנחנו צריכים להקפיד בזה, כמה אנחנו צריכים כשאנחנו מתפללים תפילת מנחה להבין: וואו, התחברנו עם יצחק אבינו.
אבל זה מזכיר לי סיפור אחר על סבא שלי עליו השלום. הסיפור הזה, אני רוצה לספר אותו ליד החלון. אחד הסבים שלי, שמעתי עליו סיפור: במלחמת העולם השנייה, באיזשהו שלב הוא הצליח לברוח מהגטו, ובדרך עם הרכבות אבא שלו זרק אותו מהחלון ואמר לו רק דבר אחד: "מוישל'ה, תזכור שאתה צריך להיות יהודי." באמת אבא שלו זרק אותו מהרכבת, בדרך למחנה. הוא הצליח להתגלגל שמה בתוך שדה חיטה, ובאיזשהו שלב הוא הגיע לבית של איכר גוי פולני, ושם הוא התחבא בבית, מה זה התחבא?
הוא עבד, הוא היה כאילו גוי במשך כמה חודשים טובים. אבל כל יום לפני השקיעה, עומד סבא שלי ונעמד בחלון ומסתכל, לא מדבר, נעמד שמה. עובר יום, עוברים יומיים, עוברים שלושה, שבוע, שבועיים, חודש. אחרי איזה חודש, האישה של האיכר צעקה עליו ואמרה לו: "מה אתה עומד מול החלון? הנוף זה אותו נוף כמו אתמול וכמו שלשום, שום דבר לא משתנה, (להוריד את 5 המילים הבאות בסרטון- אתה עומד שמה כמו &&&,) לך לעבוד!". סבא שלי לא היה מגיב, הוא היה עומד שמה כל יום בסביבות עשר דקות ומסתכל.
כמובן שהוא לא הסתכל סתם, הוא עשה משהו אחר. מה אתם אומרים, ילדים, מה הוא עשה? בדיוק כשהוא ראה שהשמש שוקעת- עכשיו יש עננים בחוץ, כבר לא רואים את השמש שוקעת. אבל שמה הוא הסתכל שהשמש שקעה, הוא היה מסתכל כאילו על היופי, אבל באמת מה הוא היה עושה? אתם צודקים, הוא היה עומד ומתפלל תפילת מנחה, לא מזיז את הידיים, לא מזיז את הפה שלא יגלו שהוא יהודי, וכך הוא היה עושה את זה במשך חודשים על חודשים. זו תפילת מנחה של סבא שלי בזמן מלחמת העולם השנייה.
וכשאני ניגש להתפלל תפילת מנחה, הרבה פעמים אני נזכר בדבר ואני אומר: אם סבא שלי, תוך כדי מלחמה, היה עומד ומתפלל מנחה כל יום, לא מוותר, והיו בטוחים שהוא גוי, אבל הוא היה יהודי, מתפלל תפילת מנחה מתוך מסירות נפש - כמה אנחנו, כשאנחנו בכיתה שלנו יכולים להתפלל תפילת מנחה או גם תפילת שחרית, או כל תפילה שהיא, שאבותינו הקדושים חיברו, להתפלל אותה בשמחה ולא ביראה, כי אנחנו בארץ ישראל זכינו. בעזרת ה' שנזכה ותפילותינו יעלו מעלה מעלה, ישר מתחת כיסא הכבוד, ונראה בעזרת ה' בבניין בית המקדש במהרה בימינו, אמן.