עכשיו אני רוצה לספר לכם סיפור מדהים על החכמה של רבי אריה לוין. איזה מקסים הוא, פשוט בן אדם חכם. באו לרבי אריה לוין אבא ובן, הבן - צעיר, והאבא - מבוגר. באותם ימים שרר עוני קשה בירושלים. לרב היו המון המון תפקידים, הוא היה שוחט והוא היה מוהל והוא היה עורך חתונות, אבל בעיקר בעיקר, חוץ מלימוד תורה כמובן, הוא היה גם הכתובת לשאול שאלות, כל מיני שאלות. והנה ביום של קור, הגיע לרבי אריה לוין הבן הצעיר והאבא המבוגר, והנה שאלה בפיהם.
אמר הבן הצעיר: 'שלום כבוד הרב. יש לנו מעיל אחד, למי אמור להיות המעיל הזה? האם לאבא שלי שנשאר בבית וקר לו? או האם לי שאני יוצא החוצה לעבודה? מצד שני, אם אני אקח אותו כשאני הולך לעבודה, אבא שלי יכול למות מקור בבית, אין לנו חימום. מה לעשות?' הרב אריה לוין חשב וחשב, ואמר: 'תתנו לי יומיים, ואני אחשוב על פתרון'. הלכו הביתה האב והבן ולא ישנו בלילה, כל הזמן הם חשבו למי באמת, מי באמת צריך את המעיל, האם הבן שיוצא לעבודה? האם האב שנשאר בבית?
אמנם לבן יש הרבה הרבה שנים לחיות, ולעומת זאת, חס ושלום, לאב רק עד 120... אחרי יומיים מורטי עצבים ומתח, ללא שינה וללא אוכל, הגיעו לרב אריה לוין. אמרו לרב: 'הרב, מה התשובה? מה התשובה?' אמר להם: 'האמת היא, שאין לי תשובה.' 'מה?' אמר הבן הצעיר, 'אז למה שלחת אותנו הביתה? למה? מה, סתם אמרת לנו שאתה חושב על תשובה?' אמר להם הרב אריה לוין: 'לא, חס ושלום, לא סתם. אבל רציתי שבאמת תעשו בירור עם עצמכם, ותחשבו על השני מכל הלב. אם אני הייתי נותן לכם את הפתרון אז לא הייתם בדיוק חושבים עד הסוף, וזה לא היה כל כך מפריע לכם אולי, אבל כשיומיים לא ישנתם ולא אכלתם והייתם במתח, זה רק אומר כמה זה באמת נגע לכם ללב, כמה באמת ניסיתם למצוא פתרון'.
הלך הרב אריה לוין לארון שלו, והביא להם מעיל חדש שהוא קיבל מתנה. איזה צדיק הרב אריה לוין, לא הביא להם את המעיל המשומש שלו, ולקח לעצמו את המעיל החדש, לא ולא. הוא השאיר לעצמו את המעיל הישן, ואת המעיל החדש נתן לאב ולבנו, שהם כבר יסתדרו. איזו גדלות, איזו צניעות, איזה חסד! זה היה רבי אריה לוין הצדיק. שתהיה לכן שבת שלום, וניפגש בגאולה בעזרת ה', להתראות.