📚 כל השיעורים › 💗 מידות וערכים › חסד ונתינה

חסד בשואה – "ועל גמילות חסדים"

🎙️ הרב בועז הראל והרב עמירם אלבה

📖 השיעור כתוב

בס"ד שלום ילדים, היום אנחנו נלמד בהמשך המשנה: "עַל שְׁלֹשָׁה דְּבָרִים הָעוֹלָם עוֹמֵד: עַל הַתּוֹרָה, וְעַל הָעֲבוֹדָה, וְעַל גְּמִילוּת חֲסָדִים". היום נתמקד בגמילות חסדים. איך קיימו חסד בשואה, בזמנים הכי קשים, שלא היה אוכל, והיו כולם רעבים ודואבים, וגם בגדים לא היה מספיק וגם שם הייתה גמילות חסדים. סיפורו של מנדל הלר ויצחק הלר. "כמה זמן לא אכלתי, אם היה לי רק איזה משהו להתכסות בו, איזה איזה משהו לאכול, חצי פרוסת לחם, רבע פרוסת לחם!" "יצחק, יצחק!" "מנדל" "יצחק, מה נשמע?

אתה נראה רעב לגמרי, אתה נראה חיוור, העור שלך לבן, אתה ממש מצומק כל כך". "לא אכלתי" "מתי אכלת בפעם האחרונה?" "לא אכלתי, לא אכלתי הרבה זמן". "במקרה יש לי פה שתי סנדוויצ'ים, שתי פרוסות, קח תאכל, תאכל, תאכל, זה פיקוח נפש, אתה חייב לאכול." "בשבילי?" "אני יודע, אתה מקפיד על נטילת ידיים, אבל אין ברירה, אתה חייב לאכול, אתה יכול למות כל רגע" "ברוך אתה....." "יופי, מצויין, נראה לי גם שקר לך, ראיתי שאתה רועד, ראיתי שאתה רועד… בא, בא, אני אכסה אותך בשאל שלי, הנה." "יופי" ""מנדל, אתה מציל אותי, אני, אני הייתי בסכנת נפשות...

אני מרגיש שהחיית אותי". "בסדר, אני אסתדר לבד, אני אסתדר…" "אוי קר לך..." "אני אסתדר, אני מסתדר טוב. אני אתחמם..." "תודה לך" "בשמחה, אני אוהב אותך מנדל". נספר לכם סיפור נוסף על החסד בשואה. סיפורו של יואל וינברגר, על סוף המלחמה. כאשר האמריקאים באו ופתחו את שערי המחנה, ושיחררו לחופשי, הם באו עם הרבה אוכל, כדי לתת לאסירים הרעבים אוכל להשביע את נפשם. "אוי, אני לא מאמין איך שרדתי את כל הזוועות האלה, אני לא אכלתי כבר כמה שבועות...

קליפה של תפוח אדמה וחתיכה של... לא ברורה של דשא שניסיתי לכרסם..." "אה... אה... אני לא מאמין! האמריקאים באים! האמריקאים באים! והרבה אוכל בארגזים שלהם. וואי, וואי, וואי, אני עכשיו הולך לא-כ-ו-ל.... מה שלא אכלתי שנה שלימה! הנה, הנה הם באים, הם פורסים, הם פורסים על מגשים. וואו, וואו, אני אוכל...." "תירס… טונה…" "יואל! יואל!" "מלפפונים…" "ילד, ילד," "אתה מפריע לי לאכול, אני רוצה לאכול!""אני באמצע האוכל, אל תפריע לי לאכול, אני רוצה לאכול...

אני רוצה לאכול, אתה מפריע לי. תשחרר אותי! שחרר! שחרר אותי! אני רוצה לאכולללל, אני לא אכלתי הרבה זמן.... אוכל, אוכל, יש פה אוכל! יש פה..." "אם עכשיו אתה ממשיך לאכול - אתה מת! הבטן שלך תתנפח ואתה תמות! אני לא סתם עוצר אותך, זה מסוכן!" "אנשים נופלים ליד האוכל..." "זה ממש סכנת נפשות, ואני עושה איתך חסד כשאני מושך אותך ככה אחורה! אתה עוד תגיד לי על זה תודה" "תודה רבה" "לא לגעת, זהו, אכלת מספיק!" "אתה הצלת אותי, תודה רבה!"

התמלול והסרטון: מיזם תפילה באהבה · התמלול מובא כלשונו
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה – חינם, במאגר הקול החמישי: kol-toda.co.il/search
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה