לעורך: צבע גופן שונה לכל דובר שלום ילדים, אני סוסיקו, מה שלומכם? הא, אתם שואלים מה אני עושה ליד החיטים האלה? הא, אני עוזר לרבי פנחס בן יאיר לקצור אותן ולסחוב את ערימות החיטים לאסם. הנה, כך בדיוק אני הולך לאסם עם החיטים ומניח שמה את כל החיטים. רק שניה, אני אניח ואני אספר לכם מה אני עושה בדיוק... אז ככה, באמת באמת לפני הרבה שנים, נקשו בדלתו של רבי פנחס בן יאיר שני עניים וביקשו צדקה. הם אספו כל מיני צדקות למיניהן מהכפר שבו גר רבי פנחס בן יאיר.
ואחת הצדקות שהם אספו היה גם שק עם חיטים. הם רצו להמשיך לאסוף צדקה, ולכן היה להם כל-כך כבד שהם ביקשו להניח את שק החיטים שהם קיבלו מאחד אנשי הכפר אצל רבי פנחס בן יאיר, ואמרו לו שיבואו לקחת את זה מחר. אבל הם לא באו לקחת את זה, לא מחר ולא מחרתיים ולא אחרי שבוע או שבועיים. ראה רבי פנחס בן יאיר שעלולים החיטים להתייבש, אתם יודעים מה הוא עשה? הוא הלך וחפר באדמה ושתל שמה את כל החיטים, התפלל שירד גשם. וכשירד הגשם - צמחו להם לאט לאט הרבה הרבה הרבה חיטים, המון חיטים!
ואחר-כך כשהגיעה השמש וייבשה את החיטים והבשילה אותן. אחר כך התחילה מלאכת הקצירה: רבי פנחס בן יאיר גדול ישראל, עומד, מפשיל את שרווליו ומתחיל לקצור את החיטים, קוצר ערמות של חיטים, ואני סוסיקו, עבדו הנאמן, סוחב את החיטים לאסם. אסם - זה המחסן ששמה שמים את כל ערמות החיטים. וככה במשך שבע שנים... לא שנה אחת, לא שנתיים, לא שלוש, שבע שנים!!! אוסף לו רבי פנחס בן יאיר ערמות של חיטים, קוצר, מאגד ואומר לי, סוסיקו, להיות שותף נאמן.
ואני הולך ומעביר את כל ערמות החיטים מצד אחד לצד השני. וככה מאגד ומארגן את כל ערמות החיטים. לאחר שבע שנים נקשו אותם עניים בדלת, ואמרו לרבי פנחס בן יאיר: "היכן שק החיטים שהשארנו?" רבי פנחס בן יאיר ביקש שיביאו חמורים וגמלים וגם סוסים... כן, כן. והעניים לא הבינו בכלל למה צריך בשביל שק חיטים כל-כך הרבה גמלים וחמורים וסוסים?! וכשהראה להם רבי פנחס בן יאיר את האסם המלא אגודות של חיטים, העניים פשוט הוכו בתדהמה, הם רק השאירו שק של חיטים...
כיצד שק החיטים הפך לאסם מלא?! אמר להם רבי פנחס בן יאיר שהוא בסך-הכל עשה חסד קטן איתם. אבל החסד הזה, ילדים, לא היה קטן בכלל, הוא היה גדול ג-ד-ו-ל!!! ואפילו רבי פנחס בן יאיר לא הסכים להתחלק אתם - זאת אומרת, שהם רצו לתת לו חצי מהאגודות של החיטים, אבל רבי פנחס נתן להם בשמחה גדולה את כל ערמות החיטים. בנות ובנים יקרים, ראו את גודל החסד באהבה, באיזו שמחה וללא תמורה, עשה רבי פנחס בן יאיר את החסד העצום הזה. שנלמד לעשות חסד כמו רבי פנחס בן יאיר שלא על מנת לקבל שום תשלום ושום פרס! להתראות ילדים יקרים וחביבים.