שלום לכם ילדים יקרים, היום אנחנו נדבר על ט"ו באב. מה זה ט"ו באב? זה תאריך - ט"ו בחודש אב, ט"ו באב, ט"ו באב, כמו ט"ו בשבט, ט"ו בשבט. עכשיו יש לנו ט"ו באב, מה זה ט"ו באב? ט"ו בחודש אב. נו, מה המיוחד בתאריך הזה? מה קרה בתאריך הזה? ובכן, כתוב במשנה: "לֹא הָיוּ יָמִים טוֹבִים לְיִשְׂרָאֵל כַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בְּאָב וּכְיוֹם הַכִּפּוּרִים", לא היו ימים טובים לעם ישראל כמו הימים האלו - יום הכיפורים וט"ו באב, שבהם בנות ישראל היו יוצאות לבושות בבגדי לבן, מחוללות בכרמים, שרות ורוקדות, ורוקדות בכרמים.
כולן לובשות אותו בגד לבן. למה? כדי לא לבייש את מי שאין לה. מי שאין לה עכשיו, מה תלבש? אז היא שואלת מחברתה: זאת לוקחת מזאת, זאת לוקחת מזאת, כולן חייבות לשאול, ללוות שמלה מהחברות שלהן. אז כולן באות לבושות אותו הבגד. למה? מי שאין לה, מה תלבש? אין לה, אז מה תעשה? אז היא תתבייש לפני כולם… אבל גדולי ישראל אמרו כדי שלא תהיה בושה לחברה שלה, אז לכן כולן לובשות אותו הדבר ושואלות אחת מהשנייה, במילא גם זאת שאין לה - הולכת לשאול, אז כולן שואלות, ולכולן יש.
יופי! אז ככה כולן ביחד יוצאות ומחוללות בכרמים, ואז בחורי ישראל היו באים ובוחרים להם נשים מבנות ישראל, בוחרים להם לנשים. אחת מהנשים - בוחרים להם, וככה הם מתחתנים ויש להם חיים טובים. אנחנו רואים פה את הנקודה הכי חשובה מאוד, שהשמחה הייתה גדולה מאוד, היו מחוללות בכרמים ושמחות, למה? כי פה מקימים בית ונבנה בית בישראל. אבל אתם שמים לב? כדי לא לבייש את מי שאין לה, אז כולן שואלות אחת מהשנייה. אתם יודעים כמה זה חשוב לדאוג לחבר שלנו, מי שאין לו, מי שחסר לו משהו, אז אנחנו נותנים לו.
זה דבר גדול מאוד, תראו איזו שמחה גדולה מאוד יש פה בט"ו באב, איזו שמחה גדולה יש פה, כי כולם נותנים ונותנים ונותנים, ככה יוצאת שמחה. ככה גם אנחנו, אם אנחנו רואים שחבר שלנו צריך משהו - לדאוג לו. אם חסר לו משהו - אז לא ללעוג לו, לא לבייש אותו. אם יש לנו - ניתן, ואם אין לנו - אז אין לנו, אבל לפחות למצוא דרך איך לשמח אותו, לעשות לו טוב. והקדוש ברוך הוא רואה את הדבר הזה, אתם לא יודעים כמה שמח עושה בשמיים המעשה הטוב שאנחנו עושים לאחר, העזרה שאנחנו נותנים לאחר, זה שאנחנו לא מביישים אף אדם אלא מקרבים אותו, הקדוש ברוך הוא שמח שמחה גדולה מאוד. אז ילדים יקרים, שיהיה לנו ברכה והצלחה, ט"ו באב שמח.