-"וּסְפַרְתֶּם לָכֶם מִמָּחֳרַת הַשַּׁבָּת (שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת), מִיּוֹם הֲבִיאֲכֶם אֶת עֹמֶר הַתְּנוּפָה שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה."
-היי, אבא, מה אתה עושה?
-לומד על ספירת העומר, רוצה ללמוד איתי?
-כן.
-רגע, מה את עושה?
-חזרתי בדיוק מחוג אומנות.
-חוג אומנות... ואוו! בואנה! ממש מדהים איך שאת מציירת! וואו, את מציירת ממש מדהים! את יודעת שאת מציירת כל-כך יפה?
-כן.
-את רוצה לעשות איזה משהו בתוך מוזיאון, להראות את כל הציורים שלך?
זה ממש מדהים הדבר הזה, כולם ירצו לראות את זה.
-אוקיי.
-את חושבת שזה אפשר כבר עכשיו, אולי כבר מחר? בואי נתקשר לאיזה מוזיאון, כבר נפרסם תערוכה של כל הציורים שלך!
-לא אבא, צריך שלב לשלב לשלב. צריך קודם כל את ההתחלה ואז את הסוף.
-אה.. צריך לעשות את הכל בשלבים, עד שמגיעים למוזיאון הזה ששם נפרסם את התמונות שלך, נכון?
-אפילו יותר.
-זה בדיוק מה שאני לומד בספירת העומר. תלמידים יקרים, עם ישראל יוצא ממצרים, רוצה להגיע למתן תורה.
מי לא רוצה להגיע למתן תורה? כולם רוצים להגיע למתן תורה, וכולם רוצים להגיע למתן תורה כבר עכשיו, כבר עכשיו להגיע למתן תורה. מלמד אותנו הקדוש ברוך הוא שצריכים לספור ולחכות - "שֶׁבַע שַׁבָּתוֹת תְּמִימֹת תִּהְיֶינָה." עוד יום ועוד יום, "וּסְפַרְתֶּם לָכֶם", כל יום סופרים וכל יום מתקדמים עוד התקדמות ועוד התקדמות, עד שמגיעים ליום מתן תורה. אי אפשר ביום אחד לצאת ממצרים ולהגיע למתן תורה. אי אפשר ביום אחד לצייר וישר לעשות במוזיאון תערוכה של כל הציורים שלך.
זה צריך לעשות שלבים, כמו שאמרת. ככה גם בספירת העומר - יצאנו ממצרים וסופרים יום, ועוד יום, ועוד יום, לקראת אותו יום גדול וקדוש. גם ככה גם מתכוננים, עוד התכוננות, עוד הכנה ועוד הכנה, עד שמגיעים מוכנים ליום מתן תורה.
-זה ככה בערך בכל העולם, צריך לחכות עד שמגיע הרגע.
-נכון. איזה יופי, אז למדנו ביחד על ספירת העומר וגם על תערוכת האמנות שלך.
-נכון.
-להתראות ילדים יקרים, נספור יום אחרי יום עד שנגיע למתן תורה מוכנים. יום טוב!