מסרטון 167: ילדים יקרים. באתי היום לכסח את העשבים בגינה אצל אמא שלי, ופתאום חשבתי שאני יכול להסביר לכם עם זה את הברכה בתפילת שמונה עשרה. אנחנו מתפללים על הרשעים בתפילת שמונה עשרה: "לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה" (יש כל מיני נוסחים), ובתוך הברכה הזאת, אנחנו מתפללים שה' יעקור וישבר את כל האויבים. לשבר זה הכיסוח הזה, כשאני מכסח אני בעצם שובר את הצמח. הצמח הזה כבר לא יוכל להמשיך, אבל השורש שלו נשאר באדמה.
אז זה לא כל כך הפתרון האידיאלי להיפטר מעשבים זה לא לכסח, הפתרון האידיאלי יותר זה לעקור מהשורש. לעקור מהשורש, עכשיו הצמח הזה לא יגדל פה לעולם, המשך מסרטון 679: היי, תעצור, לעקור בשנת שמיטה? ילדים יקרים, את הסרטון עשיתי בשנה שעברה, עכשיו שנת תשפ''ב, שנת שמיטה, אנחנו ממשיכים את הסרטון. אז מותר היה לעקור. בשנת שמיטה, אם יש צורך, עדיף לכסח את העשבים, ולא להוציא אותם מהשורש. יש צורך, הכוונה שזה מפריע מאוד לעץ לגדול, ולצמחים לגדול, מקלקל, אז מותר לכסח את העשבים, אבל לא לעקור.
אבל בואו נחזור לברכת "וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה". אתם יודעים, תפילת שמונה עשרה מחולקת, יש לנו ברכות שבח, ברכות הודיה בסוף, ובאמצע ברכות בקשה. ובתוך ברכות הבקשה, הראשונות זה ברכות שהם צרכים אישיים של בני אדם: דעת, תשובה, רפואה, אנחנו רוצים שלא רק אנחנו, מתפללים על כל עם ישראל, אבל זה דברים פרטיים. הברכות שבהמשך הם יותר על הגאולה, על דברים שטובים לעם ישראל כולו, אז אם יש לאדם אויב, או יש לו איזה ילד שמלשין עליו, לא על זה הברכה.
הברכה הזאת, "וְלַמַּלְשִׁינִים", נמצאת בחצי השני, שאנחנו מבקשים משהו בשביל הגאולה של עם ישראל, גאולה של העולם. אנחנו רוצים ששם ה' יופיע בעולם, ויש אנשים שהם נגד שם ה', הם נגד העם שקורא בשם ה', הם נגד עם ישראל. האויבים האלו, עליהם אנחנו מתפללים בברכת "וְלַמַּלְשִׁינִים". מי קבע את הברכה הזו? אנשי הכנסת הגדולה קבעו שמונה עשרה ברכות, וברכת "וְלַמַּלְשִׁינִים" זו ברכה שנוספה על ידי רבן גמליאל ביבנה, בתקופה שהנצרות התחילה.
ובאמת הנוסח העתיק שמוצאים ב'גניזה' בקהיר, כתוב "והנוצרים והכופרים כרגע יאבדו". הברכה נתקנה נגד היהודים שהצטרפו אל הנצרות והלשינו על עם ישראל, ממש היו נגד עם ישראל. אז הברכה הזאת קוראת לשם ה' שיופיע בעולם, שלא יהיה אויבים של עם ישראל, לא כי הם נלחמים בנו, זה אולי צורך, כשיש לנו צרות של מלחמות, זה ברכת גאולה פרטית, אבל כאן זו ברכה שאנחנו רוצים ששם ה' יופיע בעולם, ולכן אנחנו לא רוצים את הרשעה בכלל, ורוצים לשבור אותה, ולעקור אותה, ולמגר אותה, ולהכניע אותה. כל אלו ביטויים, שאנחנו רוצים להגיד: אין מקום לרשעה הזאת, אנחנו רוצים רק את שם ה' שיופיע בעולם, במהרה בימינו אמן.