שלום לכולם. סבא שלנו, הרב אליעזר ולדמן, זכר צדיק לברכה, נפטר לפני כחודש. הוא היה מהראשונים שבאו להתיישב בחברון אחרי מלחמת ששת הימים, הקים שם ישיבה, ישיבת 'ניר', יכול להיות שההורים של חלק מכם למדו שם, ומהישיבה הזאת יצאו תלמידים שהקימו יישובים רבים ביהודה ובשומרון. רציתי לספר לכם משהו עליו. כשסבא שלנו היה מברך, הוא היה מברך מכל הלב. כל מילה שלו הייתה מכל הלב. הוא חשב על כל מילה בברכה, והנה הבאתי לכם סרטון לדוגמא. אה, איזו ברכה!
מרגישים איך שסבא מרגיש את הקדוש ברוך הוא לידו כשהוא מברך. רציתי לספר לכם על זה סיפור. משה ואיציק, שני ילדים שעכשיו עולים לכיתה א', היום זה היום הראשון שלהם. הגיעו עם התיק החדש שלהם לבית הספר בהתרגשות, אבל אחרי שעה איציק מתחיל לבכות. קשה לו, הוא רוצה את אמא, הוא בבית ספר חדש ועדיין אין לו חברים, והוא רוצה את אמא. הוא מסתכל על משה לידו, ומשה לא בוכה. משה רואה את איציק בוכה, שואל אותו: 'מה קרה?' אומר לו: 'אני רוצה את אמא.' אומר לו משה: 'גם אני רוצה את אמא, אבל למה לבכות?' 'מה למה לבכות, אני רוצה את אמא.' מוציא משה מהתיק שלו את הכריך שאמא הכינה לו, ואומר לו: 'הנה, אתה רואה את הכריך הזה?
כשאני אוכל אותו, בכל ביס אני מרגיש את אמא, שהשקיעה בי והכינה לי את הכריך, וכשאני מוציא את הספר מהתיק ואני רואה את העטיפה היפה שאמא עשתה לי, אני שוב נפגש עם אמא.' תדעו לכם שהברכות זה הפגישה שלנו כל היום עם הקדוש ברוך הוא. כשאנחנו אוכלים משהו אנחנו פוגשים את הקדוש ברוך הוא, ואנחנו אומרים "בָּרוּךְ אַתָּה ה'...", אנחנו יודעים שאתה, ה', זה שהביא לנו את מה שיש לנו עכשיו, את השוקולד הזה, את הלחם הזה, "בָּרוּךְ אַתָּה ה'...", ממך הדבר הזה הגיע, שאתה "אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם...", האלוהים שלנו, שאתה יכול לעשות הכל, ואתה המלך של כל העולם, ואתה דואג לנו. ואחר כך אנחנו ממשיכים לחלק של הברכה שהוא מיוחד לאותו מאכל שאנחנו אוכלים,. על זה נלמד בפרקים הבאים. שלום לכולם.