שלום תלמידים יקרים, מה שלומכם? היום הוא יום מיוחד במינו - כ"ו בשבט. זהו יום פטירתו של רבי דוד הלוי סגל, הלא הוא הט"ז. ט"ז זה ראשי תיבות של 'טורי זהב'. הוא כתב ספר, הוא חי לפני שלוש מאות שנה בערך, והוא כתב ספר הלכה מאוד מאוד חשוב, הוא נקרא 'טורי זהב' - הט"ז. ואני רוצה ברשותכם לספר לכם שני סיפורים על הט"ז. סיפור אחד שמלמד על הכוח של התורה שהייתה בו, וסיפור שני שילמד אותנו על הכוח של התפילה שהייתה בו. מסופר על אישה, שלאישה הייתה ילדה, והילדה התנהגה יפה, אבל פתאום, בגיל שתיים עשרה וחצי, הילדה פתאום משהו קרה לה.
היא התחילה לצעוק תמיד, ולהשתולל, וזרקה דברים בבית, וממש ממש התנהגה לא יפה. האמא ניסתה להגיד לה להתנהג יפה, אבל הילדה פשוט לא הקשיבה. באיזשהו שלב הם הלכו לרופאים, הלכו לכל מיני אנשים ואף אחד לא עזר. אחת החברות של האמא, באה אל האמא ואומרת לה: "אולי תנסי ללכת לט"ז? אולי הט"ז יוכל לעזור?". טוב. האמא, אחרי שהיא ניסתה כבר את הכל, הלכה לט"ז. היא מגיעה לט"ז ואומרת לו: "כבוד הרב, הבת שלי היא כך וכך, כך וכך קרה איתה. אני לא יודעת מה קרה לה.
ניסינו ללכת לרופאים, ניסינו ללכת לכל מיני אנשים, אבל אף אחד לא עזר. אולי תוכל לרפא את הבת שלי?". הט"ז הסתכל עליה ואמר לה: "אבל אני לא רופא, אני רב." היא אומרת לו: "כן, אבל בזכות התורה שלך אולי תצליח לרפא את הבת שלי." הט"ז ישב וחשב ואמר: "תראי, היום בבוקר אני למדתי גמרא, והייתה קושיה חזקה על רש"י. לא הבנתי את הרש"י והתפללתי לה' שישלח לי תשובה לדבר שאני לא מבין ברש"י. וה' באמת שלח לי את התשובה. יהי רצון שבזכות התשובה הזאת, בזכות התירוץ הזה, יהיה לבת שלך רפואה שלמה".
האישה רק שמעה את המילים 'רפואה שלמה' מפיו של הרב, שמחה והלכה לבית. כשהיא מגיעה לבית שלה, היא רואה את הילדה ישנה. הילדה ישנה שינה חזקה, ובאיזשהו שלב הילדה קמה, ואיך שהיא קמה היא אומרת: "אמא, למה הבית פה כל-כך מבולגן? בואי נתחיל לסדר אותו." היא מתחילה לסדר ומתחילה להחזיר את כל הדברים למקום, והיא כבר מדברת בנחת וברוגע. פתאום, האישה הבינה שבזכות התורה שהט"ז למד, הילדה שלה התרפאה. סיפור שמראה לנו מה הכוח והעוצמה של התורה של הט"ז.
ועוד סיפור, ובזה אנחנו נסיים: הט"ז היה מתפלל עם טלית מאוד ישנה, ואף אחד לא הבין: "הרב, למה אתה מתפלל עם טלית כזו ישנה? למה אתה לא יכול להחליף טלית? נקנה לך טלית חדשה ויפה." אומר להם הט"ז: "אתם יודעים שהטלית הזאת היא מאז בר המצווה שלי, מהרגע שיש לי את בר המצווה לא החלפתי טלית. ולמה? אני רוצה שאחרי מאה עשרים שנה, אני אעלה לשמיים והטלית תעיד עליי, תגיד שאני התפללתי בכוונה שלמה בתפילה. לא הסחתי את דעתי לשום דבר, הייתי מרוכז בתפילה." יהי רצון שבעזרת ה' תלמידים יקרים, אנחנו נזכה להתפלל, ללמוד וללמד, לשמור ולעשות ולקיים את כל דברי תלמוד תורתך באהבה. ושנזכה בעזרת ה' להתפלל מתוך אהבה, מתוך שמחה, מתוך אמונה, מתוך עבודת ה' אמיתית, ובעזרת ה' יהיה לכולנו רק טוב. להתראות.