שלום ילדים, חג שמח. הכנתי לכם הפעם את סיפור נס חנוכה, ''בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה'', בעזרת הבובות שלנו והחנוכיה המדליקה שלנו. רוצים לראות? בואו נראה.
- 'סביבון סוב סוב סוב, חנוכה הוא חג טוב, סביבון סוב סוב סוב...' אוי, כמה שאני אוהבת את חג חנוכה, אי אי אי, מי דופק בדלת? סבוש! חג שמח! מה נשמע? איזה כיף שבאת לבקר אותנו לכבוד חנוכה!
- וגם הבאתי לך מתנה.
- יש! אני אוהבת מתנות.
- אני כבר מביא לך.
- וואו, מעניין מה זה.
שיואו! איזו מתנה ענקית! בטח זה בית בובות או משחקי מחשב. סבא, מה הבאת לי?
- תפתחי ותראי.
- מה? זו לא מתנה, זה רק אוסף גרוטאות ישנות.
- לא לא לא, זוהי תיבת פלא, תיבת סיפורים, כל חפץ כאן זה סיפור, סיפור על חנוכה.
- סיפור? אני אוהבת סיפורים. רגע רגע, מה זה? מה זה הספר הזה? אה, זה סתם חומש. סבא, איך ידעת שיש לי שבוע הבא מבחן בתורה?
- הספר הזה הכי הרגיז את היוונים, הם גזרו שלא ללמוד תורה. ילדים, אתם יודעים, אולי, אילו עוד גזרות גזרו היוונים על היהודים שלא לעשות?
יפה מאוד, לא לעשות ברית מילה, לא לשמור שבת...
- אבל, אבל, סבא, למה בעצם הם גזרו את הגזרות הללו? ובכלל, למה שהיוונים יגידו לנו מה לעשות?
- אני אסביר. באותם הימים לא הייתה לנו מדינה, היוונים שלטו אז בארץ. כל השנים הם הרשו לנו להקריב קורבנות ולקיים מצוות, עד שבא... * אחת שתיים שלוש, אני אחשוורוש... אה, סליחה, אנטיוכוס, התבלבלתי. אני מלך העולם! כל העולם כולו בשליטתי, וכולם אוהבים, אוהבים אותי ואת העם שלי, היוונים. אתם יודעים למה?
כי אנחנו הכי חכמים, כן כן, והכי יפים והכי חזקים. יש לנו בגדים מגניבים, יש לנו מאכלים טעימים. אנחנו בונים לכל העמים איצטדיונים, תיאטראות, והאזרחים צופים בתחרויות ספורט ובהצגות. הם כל הזמן רוצים להודות לי, אז אמרתי להם שישתחוו לזאוס. מי זה זאוס? זה האל שלנו, הנה הוא. נכון שהוא חמוד? נכון שהוא דומה לי? בואו, השתחוו אליו, כן כן, ככה תגידו תודה גם לי, על מה שאני עושה לכולם. הם כל הזמן רוצים להודות לי, אז אמרתי להם שישתחוו לזאוס, נכון שהוא דומה לי?
אוי איזה מותק זאוס הזה!
- וואו, איזה כיף. מאכלים מיוחדים, בגדים צבעוניים, זה נשמע מעניין וכיף.
- כן, באמת הרבה מהעם נמשכו אחרי התרבות של היוונים, קראו להם המתיוונים. הבעיה היא שהמאכלים האלה לא כשרים, והלבושים לא צנועים, והחכמה שלהם אומרת שאין ה' ושהתורה זו המצאה.
- רגע, היי, מה זה פה בקופסא?
- אה, זה בגדי הכהן, הנה החושן והציץ.
- לפחות היה לנו כהן גדול שיקריב קורבנות.
- לא ילדתי. יאסון ומנלאוס המתיוונים שילמו כסף לאנטיוכוס, והוא גירש את חוניו הכהן הגדול ונתן להם את בגדי הכהונה ואת המפתחות לבית המקדש.
- רגע, ומה זה?
חזיר? איך זה קשור לסיפור חנוכה?
- יאסון ומנלאוס ביקשו מאנטיוכוס שיהפוך גם את ירושלים לעיר יוונית, ישים בה פסלים ויבנה בה אצטדיונים ותיאטראות. אז קרה משהו מפתיע...
- אני לא מאמין. בכל העולם כולם אומרים לי תודה על הבניינים היפים והשעשועים שאני מביא להם, מנשקים את זאוסל'ה ומביאים לי נחת. רק היהודים האלה, משום מה, לא מוכנים להתנהג כמונו! הם ממשיכים ללכת לפי הספר המיושן שלהם. איך קוראים לספר המיושן הזה? ה... התומה? התו...
תו... כן כן כן, המורה, אה... התורה, ולהתלבש בצורה מוזרה כזאת: הבנים עם החוטים המוזרים האלה שיוצאים להם מהמכנסיים, מה זה החוטים האלה? ה... כן, הציצית, והבנות עם החצאיות הארוכות האלה. די, נמאס לי מהם, נמאס! אני אראה להם מה זה. מעכשיו הם יצטרכו להקריב חזירים על המזבח בבית המקדש. גם פסל של זאוסל'ה נשים שם. אני אבנה מצודה חזקה בכניסה לירושלים, 'חקרא' קוראים לה, ואף יהודי לא יעז לשנות את המצב הזה, לעולם!
- היי, יו, איזו טבעת יפה!
- זו לא סתם טבעת, זו טבעת נישואין.
- של מי הטבעת נישואין הזו?
הו, זו טבעת הנישואין של בתו של מתתיהו הכהן הגדול. פה ירושלים, איפה שהיוונים טימאו את המקדש ובנו את ה'חקרא', וכאן העיר מודיעין, העיר של החשמונאים, איפה שמתתיהו הכהן הגדול היה חי, ופה הייתה החתונה של הבת שלו, כאן התחיל המרד. ביום החתונה של בתו של מתתיהו הכהן הגדול, באו היוונים ודרשו שתתחתן קודם עם השר היווני, ואז פרץ המרד. מתתיהו הרג את היווני וקרא: "מִי לה' אֱלֵי!"
- ואז מה? מה קרה? יהודים רבים הלכו אחריו. חלקם מתו על קידוש ה', אחרים נהרגו במלחמה בגבורה, אך כולם האמינו שה' יעזור להם לגרש את היוונים.
את יודעת מה זה מכב"י? מכב"י זה ראשי התיבות "מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם ה'", כל הזמן האמונה בה' חיזקה אותם, וכך הצליחו לנצח את היוונים למרות שהם היו רבים.
- ואז הם הביאו להם זבנג, והכל נגמר צ'יק צ'אק, והם אכלו סופגניות לרוב?!
- לא כל כך מהר. שמונה קרבות נלחמו המכבים נגד היוונים.
- שמונה קרבות? וואו.
- ארבעה הקרבות הראשונים נועדו לשחרר את ירושלים ולטהר את בית המקדש, כולם התרחשו סביב ירושלים.
- ואז היוונים מתו כולם ואכלנו לביבות?
- לא.
גם אחר טיהור בית המקדש ונס פך השמן, היו עוד ארבעה קרבות כדי להרחיק את היוונים מארץ ישראל. גם הקרבות הללו היו סביב ירושלים.
- זה מזכיר לי את החנוכיה. ארבעה קרבות, ואז טיהור בית המקדש, הנה, הנה הכד מזכיר לנו את נס פך השמן שהיה במקדש, ועוד ארבעה קרבות עד שקמה לנו מדינה. סבא, זה נשמע מעניין, אתה יכול לספר לי עוד על הקרבות האלה?
- בטח אבל צריך קודם להוציא חפץ מהקופסא, שכחת?
- אה כן... היי, מה זה השיח הזה?
- זה מזכיר לנו את המלחמה הראשונה, אז אני אשים את זה בקנה הראשון.
- אבל סבא מה קשור שיח לקרבות?
- במלחמה הראשונה יהודה המכבי וחייליו התחבאו מאחורי השיחים וחיכו לצבא של אפולוניוס.
זה היה באיזור בית אל.
- אה, פה, פה למעלה.
- נכון. * - שלום, אני יהודה המכבי. עוד מעט היוונים מתקרבים לפה, שששש... בוא נתחבא מאחורי שיח, נפתיע אותם.
- אני אראה לפרחחים היהודים האלה מה זה! איך הם מעיזים למרוד נגד הממלכה האדירה שלנו, ממלכת יוון?!
- "בְּשֵׁם ה' נַעֲשָׂה וְנַצְלִיחַ", הכו ברשעים!
- אוי, אח, אוי, אוי, מי זה? מה זה? אוי, אח, אי, אמאלה, אני בורח! אי!
- בקרב השני עמד שר צבא עם צבא יותר גדול, קראו לו סירון. יהודה עודד את חייליו...
- חיילים יקרים, אנחנו מעטים והם רבים, אבל ה' לצידנו.
דעו לכם שאין לה' שום מעצור, הוא יכול להושיע אותנו גם מהמון החיילים האלה!
- בפעם השלישית עלה על יהודה גורגיאס עם שני עשר אלף חיילים, פי ארבעה מחייליו של יהודה!
- שבעת אלפים חיילים אשאיר כאן בעמק לוד, במחנה הצבא שלי, ועם חמשת אלפים חיילים אבוא אל יהודה המכבי הפחדן שמתחבא לו שם במעלה בית חורון.
- שמעתי שמגיע אלינו צבא ענקי, חייבים לעשות תחבולה, בואו נתחבא לחיילים שלו.
- איפה אתה יהודה? איפה אתה? איפה יהודה הזה? אני מחפש אותו כל הלילה.
- קדימה חיילים, בואו.
עקפתי אותו, יופי. הלכתי מאחוריו, הוא בכלל לא שם לב. הגעתי למחנה שלו! הנה, עקפתי אותו והגעתי למחנה שלו בעמק לוד. הוא לא שם לב, עכשיו הגעתי למחנה שלו והחיילים שלו ישנים, הגיעה השעה להכות ביוונים! "בשם ה' נעשה ונצליח"! יופי, נצית להם את המחנה.
- מה? מה זה העשן הזה? אוי ואבוי, המחנה שלי עולה באש! היי, לאן אתם הולכים? צריך להילחם ביהודים! אה, אתם בורחים? אמאלה, גם אני בורח איתכם, חכו לי!
- סבא, תליתי בקנה השלישי את המדורה, שיזכיר לנו את התחבולה שעשה יהודה המכבי.
- בפעם הרביעית הגיע אליו צבא של שישים אלף חיילים, פי ששה מצבאו של יהודה!
הם באו הפעם מדרום מבית צור, הנה כאן.
- חיילים יקרים, כמו שה' עזר לדוד הקטן להרוג את גוליית הענק, כך ה' יעזור לנו עכשיו. ''אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא''.
- גם הפעם ניצח יהודה, ובכ''ה בכסלו שוחררה ירושלים וטוהר המקדש. הם חנכו את בית המקדש מחדש, וחגגו שמונה ימים, כפי שחגג שלמה שמונה ימים כשחנך את בית המקדש הראשון שבנה. באותו זמן המכבים מצאו פך קטן של שמן טהור שמספיק רק ליום אחד, אבל ה' עשה נס והשמן דלק שמונה ימים, במשך כל ימי חנוכת המקדש.
- ואז גם אכלנו סופגניות לרוב, זכר לשמן!
- רגע רגע, לא סיימנו.
- היי מה זה?
היי, מה עושה פיל בתוך קופסת ההפתעות?
- גם אחרי טיהור המקדש היו עוד מלחמות. אלעזר ניסה להרוג את ליזיאס שרכב על פיל. הוא רץ מהר מתחת פיל גדול ונעץ בבטנו את חרבו, אך הוא פגע בפיל הלא נכון, הפיל נפל עליו ומחץ אותו.
- היי, מה זה נר הנשמה הזה?
- גם יהודה נהרג בקרב אחר, מות גיבורים. אך לאחר קרבות קשים היוונים עזבו סוף סוף את הארץ, והחשמונאים הקימו בחסדי ה' מדינה, הלא היא מדינת החשמונאים.
- אה, זה הדגל שיש פה. זה נשמע ממש כמו יום העצמאות!
- נכון מאוד, וזו הסיבה שכשזכינו, בדור שלנו, להקים שוב פעם מדינה יהודית בארץ ישראל, לקחנו לנו לסמל את המנורה שטיהרו המכבים.
"עַל הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַמִלְחַמוֹת שֶׁעָשִׂיתָ לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה''. אז זהו, ילדים. ראינו את סיפור נס החנוכה המדהים שה' חולל עבורנו, לדורות אנחנו נזכור את הנס הגדול שה' עשה לנו, ''בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְמַן הַזֶּה'', חג שמח!