545 מטה ביד ה' – פרשת וארא – הרב חגי גרינפלד שלום, אנחנו בפרשת "וָאֵרָא", והפעם אנחנו מדברים על המטה – מטה אהרון ומשה, המשמעות שלו, ומה זה אומר לימינו, לגבינו? אני רוצה להקריא את הפסוקים שמדברים על מטה אהרון במפגש של משה ואהרון עם החרטומים, לפני עשרת המכות. המטה הזה עוד ילווה אותנו הרבה זמן, אבל קודם כל איפה פוגשים אותו בהתחלה? "וַיַּשְׁלֵךְ אַהֲרֹן אֶת מַטֵּהוּ לִפְנֵי פַרְעֹה וְלִפְנֵי עֲבָדָיו וַיְהִי לְתַנִּין" – הכוונה, לנחש.
"וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן" – גם הם הצליחו לעשות שהמטה ייהפך לנחש. "וַיִּבְלַע מַטֵּה אַהֲרֹן אֶת מַטֹּתָם" – אז מה אהרון עשה? לקח את הנחש, אחז בו, הפך אותו למטה, ואז המטה בלע את המטות שלהם. הסיפור הזה נראה מוזר. זה נראה כאילו יש פה איזה משחק בגן – מי המטה שלו יותר חזק? יותר עושה ניסים? יותר בולע? מה זה המשחק הזה עם המטות? מה זה אומר?
מה המשמעות? כשה' עושה ניסים – יש משמעות לניסים! מה המשמעות הזאת של המטה שהופך לנחש, וחזרה מנחש למטה? מה זה בא להגיד לנו? בעצם אפשר לומר שיש פה משל ונמשל. במשל – יש לנו מטה שהופך לנחש, ונחש שהופך בחזרה למטה. הנמשל אומר – הנחש זה מצרים, למה מצרים? הנחש הוא עקלקל, הוא פתלתל, אין לו דרך ישרה. כמו יצר הרע, הולך בדרך עקיפה, בדרך לא טובה, בדרך לא ישרה. כך מצרים – הולכים בדרך הטבע, בדרך היצרים, שטופי זימה, הם הולכים בדרך עקלקלה.
גם הנילוס שנתן להם את היוהרה ואת הכבוד ואת הביטחון כאילו הם לא צריכים שום סיוע מגבוה, כאילו אין אלוהים, גם זה דומה לנחש. כמו שהנחש הוא מפותל, גם הנילוס שלהם הוא מפותל. אז הנחש זה מצרים. זה גם היה הסמל שלהם – הנחש. לעומת זאת המטה הוא ישר. המטה מבטא את "יְשָׁרִים דַּרְכֵי יְהוָה". ומה הנמשל? מצרים – הנחש, הם ינוטרלו, מבעל חיים מאוד זריז שמתפתל ונע במהירות ושיא החיות והתזוזה, למטה. דע לך פרעה, אתה הולך להיות מנוטרל. אתה חושב שאתה שולט בכל, אתה הולך להיות דומם, כמו נחש שהופך למקל.
דבר שני – אנחנו ניישר אותך! אתה חושב שאתה הולך בדרך שאתה רוצה, בלי לתת דין וחשבון? אתה מתעקל והולך עם הזרם, מה שאתה רוצה לעשות - אתה עושה? לא! אנחנו ניישר אותך. ה' יראה לך מה זה הדרך הישרה, מי כאן בעל הבית, מי כאן השליט! ובאופן הזה – "וְיָדְעוּ מִצְרַיִם כִּי אֲנִי יְהוָה". אחרי חיתוך: אז בואו אנחנו נעשה את רצון ה', נעשה כל דבר ודבר כי זה הדבר הטוב! לא כי אני אקבל פרס או אני אקבל עונש, כי זה הדבר הטוב, זה הטוב! ואז אנחנו נהיה המטה ביד ה', וממילא נעשה נחת רוח לפני הבורא יתברך.
שבת שלום! פה כנראה חותכים? מה זה נוגע אלינו? הכתוב אומר: " וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה". אומנם זה לא פסוק מהפרשה, אבל הסיפור הזה של המטה שהופך לנחש ובחזרה למטה, מאוד מאוד מבהיר את הפסוק הזה. מה בעצם הצורך ב-"וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה"? למה אני צריך את הפסוק הזה? הרי יש לי 613 מצוות, אני יודע בדיוק מה לעשות בכל דבר ודבר, למה אני צריך עוד מצוה שאומרת: "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב בְּעֵינֵי יְהוָה"?
וכי כשאני מקיים את המצוות אני לא עושה את הישר והטוב בעיני ה' אלוקיך? התשובה היא לא! אדם יכול כל חייו לעבוד את ה', לעשות את המצוות, אבל המניע שלו לעשות את המצוות הוא מניע חיצוני. למה אני עושה מצוות? כי אני אקבל שכר טוב. למה אני עושה מצוות? כי אני אקבל עונש אם אני לא אעשה. למה אני עושה מצוות? כי ככה אמרו לי לעשות, כי ככה צריך. "וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר וְהַטּוֹב" אומר לי: דע לך, ה' אומר לי לעשות את כל הדברים האלה כי זה הדבר הטוב והישר, זה מה שטוב לעשות!
למה אני עושה את זה? כי זה הדבר הטוב לעשות, זה מה שעושה נחת רוח לה'. ה' רוצה כי זה טוב, ואני רוצה להיות טוב! אני רוצה פשוט להיות טוב, ולכן אני עושה את כל הדברים האלו. זה הבדל עצום כשאני בא לעשות את כל המצוות סתם כי אמרו לי, כי זו המסגרת, לבין כי אני מתחבר לרצון ה', לטוב האלוקי, ובגלל זה אני עושה את הדברים האלה. זה ההבדל! זה העניין של המטה. יהודי שעושה את רצון ה' כי זה מה שטוב, הוא מטה ביד ה'!