שלום ילדים יקרים! רציתי לספר לכם הפעם שני סיפורים קצרים על התפילה שלי. אז בשבועות האחרונים הייתה לי איזו תקופה של כמה ימים ארוכים, ככה אחד אחרי השני, שהרגשתי שהתפילות שלי לא משהו. אני מגיע לתפילה, ניגש, עומד לתפילת העמידה, ושם לב איפשהו שאני לא מספיק מרוכז ולא מצליח לכוון כמו שאני רוצה. ויום אחרי יום אחרי יום, ואני לא מבין מה קורה. איזה לילה אחד, זו היתה שעת לילה מאוד מאוחרת, התפללתי ערבית והייתי מאוד מאוד עייף, וידעתי שמחר יש לי יום מאוד עמוס ומלא דברים ומטלות.
ואמרתי לעצמי: ''כל דקת שינה היא חשובה לי פה, יש לי נסיעה ארוכה''. הרגשתי חשק גדול להריץ את התפילה, להתפלל מהר, להגיע כמה שיותר מהר למיטה. ותוך כדי שהמחשבה הזאת עוברת לי בראש, באמצע תפילת העמידה, ככה נזכרתי בדברים שכותב רבי יהודה הלוי על התפילה. רבי יהודה הלוי כתב את ספר הכוזרי, שזה ספר של שיחות בין החכם היהודי למלך כוזר, וכשהוא מסביר למלך כוזר מהי התפילה, אומר רבי יהודה הלוי במשפט הבא: "הַתְּפִלָּה הִיא גַּרְעִין הַזְּמַן וּפִרְיוֹ".
וכשהמשפט הזה עלה לי בראש, נעצרתי, לקחתי נשימה עמוקה, וחזרתי לקצב תפילה אפילו יותר איטי מהרגיל. לפני שאני אסביר לכם מה קרה לי שם ברגע הזה, אני גם אומר לכם שמתפילת ערבית הזאת והלאה פתאום המחסום שהיה בתפילה השתחרר, התפוגג, התפילה חזרה לזרום. אז מהו גַּרְעִין הַזְּמַן וּפִרְיוֹ? מה פירוש שהַתְּפִלָּה הִיא גַּרְעִין הַזְּמַן וּפִרְיוֹ? אז גרעין ופרי הם שני דברים שבדרך כלל אחד גורם לשני, אבל הם לא אותו דבר. אני זורע זרע, לוקח גרעין, שם אותו באדמה, צומח לי עץ, גדל, מתפתח, בסוף יש לי פרי.
השקעתי, עבדתי, בסוף קיבלתי תוצאה. איך יכול להיות משהו שהוא גם הגרעין וגם הפרי? אז אני חושב שכשהתפילה היא גרעין הזמן, הכוונה היא שהתפילה מחזיקה בתוכה את כל מה שעתיד לצאת בעתיד. זאת אומרת, ברגע הזה שחשבתי על התפילה שהיא גרעין הזמן ופריו, הבנתי שדווקא אם אני רוצה מחר יום טוב, יום עם הרבה דברים והרבה עשייה והרבה נהיגה, אני צריך תפילה טובה, כי התפילה היא הגרעין של הזמן שיבוא מחר. אבל התפילה היא גם הפרי. הרגעים של התפילה, המתיקות הזאת של לעמוד ולדבר עם ה', הם הפרי בעצמו.
גם אם מחר לא יקרה במציאות שום דבר אחר, מה שביקשתי לא יתממש מחר, עצם התפילה היא כבר הפרי, כי היא הקשר עם ריבונו של עולם. אז מצד אחד התפילה היא גרעין הזמן, היא כונסת בתוכה את מה שיהיה מחר, ומה שיהיה בעתיד, וכל הבקשות שאני רוצה שיקרו. כמו זרע, שכבר כשהוא זרע, טמון בתוכו הפירות שיצמחו בעתיד, והתפילה היא גם הפרי, כמו הפרי שאני קוטף ואוכל עכשיו. וכשהמחשבה הזאת עברה לי בראש, התפילה השתנתה, ואני לא יודע למה, אבל כתוב בספרים הקדושים, שלפעמים כשיש תפילה אחת בכוונה היא פותחת את השערים לכל התפילות האחרות שהיו יותר מסובכות וקשות, אז הרגשתי את זה לרגע קטן קורה לי.
להתאמץ בתפילה גם כשהיא קשה, כשהשער נפתח - הוא נפתח. אז אני מברך אותי ואתכם שנזכה להתפלל תמיד לה' ולזכות לאחוז בתפילה, בגַּרְעִין הַזְּמַן וּבפִרְיוֹ.