תקע בשופר גדול עם הרב שמואל אליהו ועשרות עולים לארץ 471 כשהייתי ילד בגילכם, שאלתי את הרב אליהו מה פירוש "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵנוּ"? מה הכוונה שופר גדול? כזה של תימנים, כזה גדול? שאלתי אותו, אנחנו אומרים את זה כל יום בתפילה, "תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל"!מה הכוונה? אז הוא אמר לי: זה לא שופר כזה, זה שופר ששומעים אותו הנידחים בארץ אשור ובארץ מצרים, זה שופר שמגיע מקצה העולם לקצהו. יש שופר כזה? כתוב במפורש, שופר שכל היהודים בעולם שומעים אותו, שכל היהודים בעולם שומעים אותו, גם אלה שעוד לא הגיעו לארץ.
הם שומעים אותו, הם חושבים: אולי שנה הבאה אולי בעוד שנתיים. הם אוהבים את ארץ ישראל, הם רוצים לעלות. זה, זה השופר הגדול שכבר נשמע כמעט מאה שנה וקורא ליהודים: קומו! תעלו! תצליחו! אתם עם גדול! השופר הגדול חודר ללבבות, למי השופר קרא לעלות? עלינו לארץ מארצות הברית. שלום, שלום לכולם, גם אני ברוך ה' זכיתי לעלות לארץ ישראל מארגנטינה שזה בדרום אמריקה. סבתא רבא שלי עלתה מתימן עם המשפחה שלה לפני תשעים שנה. עליתי מקזבלנקה שבמרוקו לפני שלוש שנים.
עליתי לפני שנתיים וחצי לארץ ישראל הקדושה הזאת. ההורים שלי באו מרוסיה לארץ. באנו מארצות הברית, עלינו לארץ לפני עשרים ושתיים שנים. אני עליתי מצרפת לארץ לפני שנתיים. עליתי משוויץ לפני עשרים שנה. עליתי לארץ לפני עשרים ושמונה שנה. שלום, קוראים לי בייציש, עליתי לארץ ישראל לפני שלוש שנים בערך. עליתי מארץ תימן, ארצה. עליתי מקייפטאון, דרום אפריקה לפני עשרים וחמש שנה ברוך השם. עליתי מאתיופיה לפני שלושים ושש שנים התגיירתי ועליתי לארץ, לארץ הקודש, מקצה העולם, מהצד השני של כדור הארץ, ממדינה שקוראים לה פרו.
לפני ארבעים ושמונה שנה עליתי לארץ ממקסיקו. הגענו מברזיל לכפר סבא ישירות ב-1951. השופר הגדול חודר ללבבות ולפתע כל אחד מחליט לעלות. מדוע עליתם לארץ? בקיץ 2014 בתקופה של צוק איתן הייתה הרבה אנטישמיות בצרפת, ההורים שלי החליטו לא לשלוח אותנו למסגרות. הם שלחו אותנו בתנאי, הם אמרו לי: "ידידיה היום אתה הולך לגן" הייתי בגן חובה. הם אמרו לי: "היום אתה הולך לגן בלי כיפה ובלי ציצית". עניתי להם: "אבל איך הקדוש ברוך הוא יידע שאני יהודי?
איך הוא ישמור עליי"? עם הרבה התרגשות ההורים שלי הקדימו את העלייה שלנו ברוך השם. למה עלינו? כי אנחנו יהודים, להיות בארץ ישראל. למה אז דווקא? כי אז התחילו הפרעות של הערבים ביהודים והיחס שלהם השתנה לרעה, אז הזדרזנו לעלות. כאן זה המקום, כאן זה הבית של העם היהודי. המקום הבטוח ביותר, הטוב ביותר, המאחד ביותר של עם ישראל זה רק בארץ ישראל. כי זו הארץ של העם היהודי. כי זה המקום שלנו, מרגיש מאוד טוב. בזמן שהייתי במחנה באתי לארץ והייתה הרגשה שאני בבית, וזה מקום מאוד טוב לגדל ילדים יהודים.
עליתי לארץ כדי ללמוד בישיבה תיכונית, ולהקים את ביתי בארץ ישראל. עליתי לארץ, כי רק פה בארץ התורה והמצוות מקבלות את משמעותן המלאה בתור יהודי. למה עלינו לארץ? בגלל האהבה לארץ, בגלל האהבה לירושלים והכיסופים לירושלים. כי זאת זכות גדולה לעם ישראל ולגאולה. תמיד ידענו שארץ ישראל זו הארץ שלנו ואין לנו מקום אחר איפה לחיות. היו לי ברוסיה חיים טובים ומסודרים ואפילו מאוד. וגם המשפחה שלי, וגם ההורים שלי רצו לעלות לארץ בלי סיבה מיוחדת.
החלטנו לבוא, לעלות לארץ ופה התחלנו ממש לשמור תורה ומצוות של ארץ ישראל ובאנו לכאן. כי יש פיגועים (בחוץ לארץ) ורצינו מקום בישראל, וגם כי הציעו לנו. הייתי בכיתה ג' בבית ספר יהודי, והמורה שלי חזרה מארץ ישראל עם אבנים, בולים ודברים כאלה, וכשראיתי אותם אמרתי: זה המקום בשבילי. כדי להתחבר לשורשים של העולם כולו, שמהם כל האנושות יונקת חיות. עלינו לארץ ישראל מתוך הבנה שעם ישראל זקוק למקום היחיד המיוחד שלו, שזו ארץ ישראל. במקסיקו למדנו בבית ספר קטן עם מעט מאוד יהודים וההורים שלי החליטו, על מנת שנוכל לגדול כילדים שומרים תורה ומצוות, שעדיף שנעלה לארץ ישראל.
אתם שואלים אותנו מה הסיבה לעליה שלנו? האמת שלא ידענו למה אנחנו עולים לארץ, פשוט הקדוש ברוך הוא החליט לקחת אותנו מהגלות הארוכה ולהביא אותנו לפה. השופר הגדול חודר ללבבות, אך עדיין לא כולם זכו לעלות. אז מה נתפלל היום? אני מודה לבורא עולם על המתנה הגדולה שקיבלתי, להגיע לארץ ולהצטרף לעם ישראל. אני מתפללת שכולם גם בארץ וגם לא בארץ מרגישים את האהבה של הקדוש ברוך הוא. ואני מתפללת שכל היהודים יבואו לארץ ישראל. אני מתפללת שכל היהודים יעברו לארץ שלנו.
שכל החברים שלי באתיופיה שיעלו לארץ כמוני בקרוב. שאנחנו כולנו נתאסף כאן בארץ, כל אחד עם המסורת שלו וכל אחד עם המאכלים שלו וכל אחד עם הרבנים שלו ונהיה כולנו עם אחד. שכל היהודים שנשארו בשוויץ ושאר האנשים בגלות יתעוררו ויבואו בזמן להצטרף אלינו לתהליך הגאולה וחזרת עם ישראל לארצו. ואני ממש מתפללת שכולם יעלו לארץ ישראל. במבצע 'כנפי נשרים', מה שנקרא מבצע 'מרבד הקסמים', אני זוכר את ההתרגשות של כל אלה שעלו לאווירון לעלות לארץ ישראל.
וכשהגענו סוף סוף לארץ ישראל אחרי שמונה שעות של טיסה, כולנו ירדנו מהאווירון, ישר נפלנו על האדמה ונישקנו את האדמה, וברכנו "שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזַּמַן הַזֶּה".