שלום וכל הברכות יחולו על ראשי ילדי החמ"ד, "ה' עֲלֵיהֶם יִחְיוּ", כיתות א' ועד ו', המתאמצים בלימודיהם גם בימים קשים אלו, ומשתדלים בכל כוחם בתפילות ובעבודת ה'. תלמידים יקרים, לפני כל תפילה של העמידה בשבת, בחול, במועדים, בראש השנה, בכיפור, בנעילה, יש דבר אחד שתמיד מקדימים אותו: "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ." מה החשיבות של הפסוק הזה, שהוא נחבא לפני כל תפילה, בו פותחים? תתבוננו תלמידים יקרים: אנחנו אנשים, יצורים כמו כל היצורים, וה' בחר באדם להיות תפארת היצירה והבריאה, ונתן לנו חכמה, בינה ודעת.
אבל עדיין אנחנו אפסי ארץ ומה אנחנו לפני ה'? איך אנחנו נוכל לומר לו: "בָּרוּךְ אַתָּה ה'", "אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם ה'", "אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּעַת", תחוננו. מי אנחנו שיכולים ככה להעז? אבל זה רצון ה' וכך הוא קבע לנו בפי נביאיו ובפי עבדיו, חכמי ישראל לדורותיהם, אנשי כנסת הגדולה, שהם חיברו את התפילה ברוח הקודש. עם כל זאת אנחנו מרגישים חיל ורעדה, לפניו נעבוד באימה ופחד. איך נאמר? על כן לפני שאומרים כל ברכה, כל בקשה וכל תפילה, מקדימים ואומרים: "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח" - אין לי כוח לפתוח את הפה לברך אותך, אין לי כוח לפתוח את הפה לברך אותך, אין לנו פנים להסתכל ולהרים את עינינו, אנחנו בפחד נורא.
רק אתה יכול לפתוח את השפתיים שלנו, רק אתה יכול לתת לנו את הרשות ואת האומץ וגם החוכמה והדעת, לדעת מה אומרים. "ה' שְׂפָתַי תִּפְתָּח" ואז: "וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ". רק עם ההקדמה הזאת אנחנו באים לתפילה, וכל יום צריך לחשוב על זה ולהעמיק בזה. ויתקבלו תפילותיכם לרצון לפני הקדוש ברוך הוא, ויחוס ויחמול וירחם על כל עם ישראל, וישמיע לנו בשורות טובות מארבע כנפות הארץ. אמן.