נחנו רוצים היום לדבר על פרשת לום לילדים המשתוקים! א 'שמע', שאומרים אותה בכל יום פעמיים, גם בשחרית וגם בערבית. כתוב ''וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשְׁךָ וּבְכָל מְאֹדֶךָ''. דבר ראשון, הפסוק הראשון אומר - אהבה בכל הלב, בכל הנפש. כשאנחנו אוהבים מישהו מאוד, אז אנחנו מוכנים לתת לו מהממתקים שלנו, מהמשחקים שלנו. אנחנו מוכנים לתת את עצמנו, אנחנו רוצים לעשות מעשים בשבילו, כי אנחנו מאוד אוהבים. פסוק ראשון - לאהוב!
בכל הלב, בכל הנפש, בכל הרמות. פסוק שני - ''וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה''. כשנלמד את דברי התורה, נדבק בהם בכל הלב, נלמד אותם, אנחנו, ''וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם'' - נלמד גם את הבנים שלנו. זה הדבר השני. אהבה בלב, לימוד התורה. דבר שלישי - גם לעשות מעשים עם האהבה הזאת: על מזוזות הבתים – שיהיה לנו מזוזה, יהיה לנו תפילין על היד ועל הראש, שבהם נבטא את האהבה שלנו לקב''ה. ובסוף, שיהיה לא רק על מזוזות בתינו, אלא ''בִּשְׁעָרֶיךָ''. 'בִּשְׁעָרֶיךָ', מסביר הרב אבינר, 'בִּשְׁעָרֶיךָ' הכוונה בשערים של הערים.
זה המקום שבו היו נמצאים השופטים. השופטים היו נמצאים בשערים, והיו שופטים את העם משפט צדק. אנחנו רוצים שהאהבה לקב''ה והשמיעה לדברי התורה יהיו גם בשערים. אז אנחנו התחלנו מאהבה בלב, עברנו ללימוד התורה, הגענו למעשים שלנו שאנחנו עושים – בתפילין, במזוזה... וגמרנו בזה שכל המדינה, בשערי המדינה, השופטים של המדינה, יהיו לפי משפט התורה. בעזרת השם, שנזכה לכוון תמיד בברכת 'שְׁמַע', לאהוב את ה' בכל לבבנו, בכל נפשנו ובכל מאודנו. להתראות, שלום ילדים!