בוקר טוב לכל הילדים והילדות, מה שלומכם? אני רוצה לספר לכם היום סיפור על יהודי אחד שהיה לו מאוד קשה להתפלל. ולא רק שהיה לו קשה מאוד להתפלל, גם היה לו קשה להיות יהודי, הוא לא רצה לשים כיפה, ציצית, פאות וזקן. היה לו אבא מאוד צדיק שאליו, הבן שלו שלא כל-כך רצה להיות יהודי, לא רצה להגיע אליו הביתה וזה היה מאוד עצוב. ולמה הוא לא רצה להגיע? כי בבית של אבא שלו הייתה תמונה של סבא שלו לבוש עם כובע ופאות וזקן, והוא לא רצה לראות אותו וזה היה מאוד עצוב.
אבא שלו היה הולך לרב קרליבך, והיה מבקש מהרב קרליבך שיעזור לו שהבן שלו יחזור בתשובה. אבל בסוף, למרות שלבן שלו היה כל-כך קשה, בסוף הוא הצליח. ואתם יודעים למה? הבן שלו הוא היה בעצם טנקיסט בצבא, הוא היה נלחם בעזרת הטנקים. וידוע שבמלחמה אסור לטנק ללכת לבד, הוא חייב ללכת עם שאר הקבוצה שלו או עם עוד טנק נוסף, אבל לבד בכלל? אסור. באמצע המלחמה, הטנק של היהודי הזה, שהיה לו קשה להיות יהודי, הוא פתאום שם לב שהוא נשאר לבד, כל הטנקים המשיכו, והוא נשאר לבד, ומאחוריו מתחיל להגיע טנק של מצרים, טנק מצרי.
מהר מסתכל היהודי הזה רחוק ורואה מרחוק את הטנק, אחד מהטנקים היהודיים שלו. אז הוא אמר: "אני אסע עכשיו בקו ישר, שהוא הקו הכי מהיר, כדי להגיע אליו כמה שיותר מהר". הוא מתחיל לנסוע במהירות והטנק המצרי מאחוריו. לפתע, הוא רואה באמצע הדרך, דמות מתפללת והדמות הזאת עם כיפה, זקן, פאות. "מה זה?" הוא אומר לעצמו "זה סבא שלי! זה מי שיש שם תמונה אצל אבא שלי, בבית, מוזר מאוד". הוא מיד לקח את הטנק וסטה מהדרך וחזר בחזרה כדי חס וחלילה לא לדרוס אותו.
כמובן שסבא שלו לא באמת היה שם, אבל סבא שלו התפלל עליו מהשמיים, וכדי להציל אותו הוא היה נראה בעיני היהודי כאילו הוא נמצא שם בשטח. ובגלל שלא באמת הוא היה שם, הטנק המצרי המשיך לנסוע ישר, וברגע שהוא הגיע לאיפה שהיהודי ראה את סבא שלו עומד... בום! פצצה אדירה, הטנק המצרי עלה על מוקש, והתפוצץ למלא מלא חלקיקים. איזה נס גדול! היהודי מסתכל אחורה ואומר: "וואו! סבא שלי הציל אותי. סבא שלי הצדיק התפלל עליי מהשמיים, וראיתי אותו כאילו הוא נמצא פה כדי לא לעלות על המוקש, וואו!".
היהודי ראה את זה ומיד רצה להיות יהודי, מיד רצה להתפלל, מיד הוא הבין כמה הכוח של התפילה שומר עלינו. והוא מיד שם כיפה, פאות, זקן, ציצית והתפלל לה' מתוך דבקות. ואז הגיעו אבא שלו והוא ביחד אל הרב קרליבך וסיפרו לו את הסיפור. הרב קרליבך כל-כך שמח, כל-כך שמח על החזרה בתשובה של היהודי. למדנו, ילדים יקרים, מהסיפור הזה, המון המון דברים. קודם כל, למדנו שלפעמים קשה לנו לעשות כל מיני דברים או מצוות, או להתפלל אפילו. ואנחנו צריכים לדעת שיש לנו את הכוח להצליח בכל הדברים שהקדוש ברוך הוא ציווה עלינו, רק צריך להתאמץ לפעמים, ולהשתדל, בעזרת ה' אנחנו נצליח.
דבר נוסף שלמדנו, זה שלפעמים יש יהודים שנפטרים, אבל הם תמיד ממשיכים להתפלל עלינו ולשמור עלינו מלמעלה. ודבר שלישי, למדנו על הכוח הגדול שיש לתפילה. בעזרת ה' שנזכה להתפלל מתוך דבקות לה', בשמחה, ובעזרת ה' נזכה שהקדוש ברוך הוא ישמע לתפילותינו, בעזרת ה'. להתראות ובוקר טוב.