📚 כל השיעורים › 🌿 פרקי אבות › פרק ד
מופיע גם ב: 🎓 גדולי ישראל

אבות פרק ד משנה כא

🎙️ הרב נעם כהן

📖 השיעור כתוב

שלום תלמידים יקרים. אנחנו נמצאים בפרקי אבות, פרק ד' משנה כ"א. "רַבִּי אֶלְעָזָר הַקַּפָּר אוֹמֵר: הַקִּנְאָה וְהַתַּאֲוָה וְהַכָּבוֹד מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם". מה בעצם אומר לנו רבי אלעזר הקפר? הקנאה זה דבר שאדם, הוא רוצה משהו שאין לו, שהוא לא שלו, שהוא של אחרים. התאווה זה משהו שאדם רוצה למלא את עצמו בדבר הזה, זה מתאווה לדבר הזה, והכבוד זה משהו שהאדם מקבל מהסביבה, מאחרים, והוא חושב שמגיע לו, והוא רוצה שיביאו לו את זה.

שלוש הדברים האלה הם לא בהכרח נמצאים במציאות, הקנאה זה במשהו שיש למישהו אחר, התאווה זה משהו שאין לך אותו בהכרח, והכבוד זה גם כן משהו שמקבלים מאחרים. ואם כן, זה אומר שאדם הוא חי במציאות מדומיינת, הוא רק מדמיין כל הזמן, והוא לא במציאות שנמצא בה עכשיו, ולכן זה ממש מוציא את האדם מן העולם. מספר רבי יוסף משאש, שהיה פעם אדם אחד, שמאוד מאוד התאווה לאכול דברים עם הרבה הרבה מאוד סוכר, והסוכר הזה היה לא טוב לו בכלל. והוא הלך לרופא, והרופא אמר לו שהסוכר הזה מאוד מסוכן.

אמר לו אותו אדם 'אבל מה אני יכול לעשות, אני מאוד מאוד רוצה כל הזמן לאכול סוכר וסוכריות וממתקים ושוקולדים, זה מה שאני הכי אוהב בעולם!' אמר לו אותו רופא: 'יש לי עצה טובה בשבילך. אתה צריך בכל יום לומר שלושים פעמים: 'הסוכר ממית, הסוכר ממית, הסוכר ממית''. טוב, אותו אדם אמר: 'מה, זאת התרופה שלך? אתה רופא או שאתה כזה משהו מיוחד?'. אמר לו: 'לא, אני רופא. תאמין לי, כדאי לך, תעשה את מה שאני אומר לך'. טוב, אותו אדם ביום הראשון, התחיל לומר שלושים פעמים: 'הסוכר ממית, הסוכר ממית, הסוכר ממית'.

וככה הוא אמר ביום הראשון. מיד אחר כך הוא הלך ואכל את כל הסוכריות והשוקולדים שהיו לו בארון. יום למחרת הוא שוב אמר: 'הסוכר ממית, הסוכר ממית...' וככה שלושים פעמים, ואז פתאום כשהוא ניגש לסוכריות, הוא פתאום אמר: 'רגע, אולי זה לא כל כך טוב לי הסוכר...' אבל הוא עדיין המשיך לאכול, וככה יום אחרי יום, במשך חודש ימים, עד שביום האחרון הוא פשוט לא היה מוכן בכלל לגעת בסוכר, הוא הצליח להכניס לעצמו לראש, במקום לדמיין שהסוכר הזה הוא טוב לו, הוא הבין עד כמה שזה לא טוב לו בכלל הדבר הזה.

הוא הצליח להסיר את התאווה. רבי יוסף משאש מספר על מחלוקת שהייתה בעיר מסויימת בישראל, ושם היו שתי קהילות שהיו מאוד מסוכסכות ורבו אחת עם השנייה, וגם הרבנים היו מעורבים בסכסוך הזה. ורבי יוסף משאש, שכל הזמן ברח מהכבוד, חשב: 'מה אני יכול לעשות בשביל לעצור את המחלוקת הזאת, לעצור את הקנאה, לעצור את המריבה, את הרדיפה אחרי הכבוד?' אמר רבי יוסף: 'אני אלך לדבר איתם'. ואכן הלך לדבר עם שתי הקהילות, אבל הוא לא הסתפק בזה, כשהוא חזר הביתה לביתו בחיפה, הוא שלח להם מכתב מיוחד, ואמר להם: 'אם אתם תעצרו את המחלוקת, אתם תעצרו את הרדיפה אחרי הכבוד, אתם תמצאו דברים מדהימים'.

למשל, הוא אומר להם: 'וכולכם, בני קהלכם קהילות הקודש, תמצאו נחת. שנתכם תערב', אתם תישנו הרבה יותר טוב, 'מאכלכם יומתק' - אפילו האוכל יהיה הרבה יותר טעים, 'תורתכם ותפילותיכם ייכונו' - התורה והתפילה שלכם יהיו פתאום הרבה יותר טובות, בתורה אתם פתאום תדעו יותר ותרגישו יותר, וגם בתפילות, יהיה לכם רגש לעבוד את ה'. 'עול הציבור יוקל' - אפילו מה שאתם עושים כלפי הציבור, פתאום הכל יהיה יותר קל, תראו שאין מחלוקת ושלא רבים כל הזמן, פתאום גם המריבות של אחרים נהיות יותר קלות.

'וכל העין תואר, כאור החמה שבעתיים,' אפילו העיניים שלכם יהיו מאירות כמו השמש, וכבר לא יהיו כבויות וחשוכות כאלה, 'ואדון השלום יפרוס על עמו סוכת שלומו, שאם אין שלום - אין כלום, ואם שלום יש - הכל יש'.

התמלול והסרטון: מיזם תפילה באהבה · התמלול מובא כלשונו
📚 עוד חומרי לימוד על תפילה – חינם, במאגר הקול החמישי: kol-toda.co.il/search
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/
📚 חלק ממאגר הקול החמישי – המאגר התורני הגדול ביותר בעולם לחומרים תורניים למורה