אבות פרק ג משנה יב הוי קל לראש הרב הראל זילברנגל שלום תלמידים יקרים וחביבים. היום נלמד את משנה י"ב בפרק ג', וכך אומרת המשנה: "רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ, וְנוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת, וֶהֱוֵי מְקַבֵּל אֶת כָּל הָאָדָם בְּשִׂמְחָה". משנה מאוד מיוחדת, היא מתחלקת לשלושה חלקים. הבה ונלמד כל חלק בפני עצמו ונסכם את הדברים ביחד. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל מנחה אותנו, "הֱוֵי קַל לָרֹאשׁ". 'הראש' הכוונה היא לראשי העם, אנו צריכים להקטין את עצמנו בפני ראשי העם, הרבנים שלנו, המורים שלנו, ההורים, לעיתים זה יכול להיות גם רב בית הכנסת, אנשים חשובים וגדולים.
ובהמשך, ובאותו עניין, מנחה אותנו רבי ישמעאל להיות "נוֹחַ לַתִּשְׁחֹרֶת". התקשו כל פרשני המשנה, מה היא המילה הזאת "תִּשְׁחֹרֶת", זו מילה מאוד יוצאת דופן במשנה, ובכלל בדברי חז"ל. אנו נבאר אותה במובן של דברי מוסר, את המילה 'תשחורת', ואנו נשענים כאן על פסוקים וחשובים שכך מפרשים את המילה, והכוונה היא שנהיה נוחים לקבל דברי מוסר. הנה מספרת הגמרא סיפור מאוד יפה במסכת ברכות, על בחורים שהגיעו לחתונה והשתוללו, במקום להתנהג יפה, השתוללו.
לקח הרב שהיה שם כוס יפה, קרא לבחורים, ולעיני הבחורים שבר את הכוס. הבחורים מההשתוללות נעצרו ונדהמו, והוא אמר להם 'זה לא מקובל שהשמחה הזו של החתונה או של האירוע המשמח, תגיע לידי קלות ראש'. כלומר, הם קיבלו את דבריו בנוחות, בהבנה. ואחרי כל זה, אין ספק שנוכל לקבל את כל האדם בשמחה, במאור פנים. נסיים את המשנה באיזו תפילה קטנה, יהי רצון שבאמת נזכה לקבל את דברי מחנכינו, מורינו, רבותינו, וכמובן הורינו, בשמחה, ונזכה כך לקבלת התורה, שלום.