מעשה במלך אהוב וחכם, שהיה כבר זקן ושבע ימים. יום אחד אמר המלך ליועץ הראשי שלו: 'קרא לבניי האהובים, אני חייב להגיד להם משהו מאוד חשוב'. רץ לו היועץ וקרא לבנים של המלך, ואמר: 'אבא שלכם קורא לכם מהר, בואו אליו'. הגיעו שלושת בניו של המלך, ואמרו: 'כן אבינו, מה אתה מבקש?' אמר להם: 'אני כבר זקן מאוד, ומי יודע כמה שנים אוכל עוד למלוך על הממלכה. אני רוצה שהמלך הבא יהיה אחד מכם, אחד מבניי האהובים. אבל כולכם מוצלחים, לכן החלטתי לעשות מבחן, והבן שיצליח הוא זה שימלוך תחתיי'.
שמעו הבנים ואמרו: 'כן אבא, מה המבחן?' אמר להם: 'המבחן הוא פשוט מאוד, כל אחד מכם יקבל גרגר אחד של עץ תפוחים, והוא יצטרך לשתול אותו, וכעבור חצי שנה העץ הכי גדול שיצמח, הוא זה שיזכה את הבן להיות מלך'. תמהו הבנים ואמרו: 'מעניין, איזה מבחן מוזר, היינו בטוחים שהוא ישאל אותנו שאלות של מלך, אבל טוב, אם זה מה שהמלך אמר, אז המלך אמר, אז עושים את זה'. כעבור חצי שנה הגיעו שלושת הבנים. הבן הבכור, הגדול, הציג את העץ שצמח לו: 'אבא, תראה איזה עץ גדול ומפואר צמח לי'.
המלך התפעל ואמר: 'באמת, אכן מאוד משובח. ומה יש לך הבן השני להראות לי?' הבן השני הביא שתיל שגדל, ממש הגיע עד התקרה. 'וואו!' כולם התפלאו, 'איזה גבוה! איך הצלחת להצמיח עץ כזה גבוה?' ואז פנה המלך לבן הצעיר ושאל אותו: 'נו, ומה אתה הצלחת לגדל?' אמר לו: 'אבא, אני אגיד לך את האמת, כמה שניסיתי כל מיני דברים, שמתי מים, שמתי כל מיני חומרים, אבל... אבל לא יצא שום דבר, לא צמח שום דבר!' אמר המלך לבנים: 'הבן הצעיר הוא זה שימלוך תחתיי.' 'אבל אבא, אמרת שמי שיצמח הכי גבוה - זה יהיה המלך!' 'נכון, אבל תדעו לכם, שהגרעינים של התפוח שהבאתי לכם, לפני כן בישלתי אותם במים, ואין סיכוי שבעולם שיצמח מהם עץ.
ולכן הבן היחידי שהיה אמיתי ולא ניסה לרמות, הבן הצעיר, הוא זה שיזכה להיות מלך, כי באמת רק לו לא צמח שום דבר, כי לא יכול לצמוח מגרעין מבושל שום דבר'. אנחנו קוראים, ילדים יקרים, בפרשת 'בְּרֵאשִׁית' את הפסוק הבא: "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ". אם נסתכל בתחילת המילים של הפרשה, כתוב "בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים", אם ניקח את הסוף של כל אות של מילה, האות 'בראשית' מסתיימת באות ת', האות 'ברא' באות א', והמילה 'אלוקים' באות מ'.
אם נערבב את האותיות, ייצא לנו את המילה 'אמת'. וגם לאחר מכן אנחנו רואים בסוף מעשה בראשית, "וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ אֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת". אם נסתכל עוד פעם במילים "בָּרָא אֱלֹהִים לַעֲשׂוֹת", הסוף של המילים - 'ברא' האות א', 'אלוקים' האות מ', מ' סופית, ו'לעשות' האות ת', יוצא לנו את המילה 'אמת'. הקדוש ברוך הוא ברא את העולם במידת האמת, הוא מצפה מאיתנו שגם אנחנו נדבוק במעשיו ונהיה אמיתיים, מאמת אף פעם לא מפסידים. שבת שלום, מתוקים שלי.