תפילה באהבה ויחי- נעם הלוי שלום ילדים מתוקים! שלום צביקה! שלום! צביקה, אתה יודע שבפרשת ויחי, כשהאחים באים לבקש סליחה מיוסף.. נו... אז הוא אומר להם את הפסוק הבא: "וְאַתֶּם חֲשַׁבְתֶּם עָלַי רָעָה אֱלֹהִים חֲשָׁבָהּ לְטֹבָה" זאת אומרת שגם אם לפעמים נראה לנו משהו רע... נו... נראה לנו משהו לא נעים, לא טוב. ה' עושה הכל הכל הכל לטובה. נכון מאוד! צביקה, נו... זה מזכיר לי סיפור... פעם היו שני חברים מאוד טובים שהם היו סוחרים.
הם היו קונים סחורה במקום אחד, ומוכרים אותה במקום אחר. מה זה סחורה? סחורה זה למשל בגדים, כלים, כל מיני דברים כאלה שאפשר לקנות ולמכור. יום אחד... נו... החברים האלה קבעו ביחד שהם יצאו להפליג באונייה למדינה רחוקה. הם חשבו לקנות שם משהו מאוד טוב ולבוא ולמכור אותו. אז הם תכננו את היום ואת השעה, וקבעו להגיע בזמן. אחד החברים באמת הגיע בזמן. כל הכבוד לו! נכון. הוא היה חרוץ והוא הגיע ראשון והוא חיכה לאוניה, וכאשר האוניה הגיעה, הוא עלה אליה, הוא ישב במקום וחיכה לחבר שלו.
נו... אבל החבר שלו לא הגיע. הוא חיכה וחיכה לו, ואפילו ביקש מרב החובל שגם יחכה, שלא יתחיל להפליג, כי יש לו חבר שצריך להגיע. רב החובל חיכה קצת אבל בסוף לא היתה ברירה והוא היה צריך לצאת כבר לדרך. אז הם יצאו לדרך. נו.... ואיפה החבר הזה? אתה שואל שאלה מצוינת! החבר השני גם כן היה חרוץ. לא נכון... תיכף תשמע. הוא כן היה חרוץ. הוא קם מוקדם בבוקר, התפלל כמו שצריך, התארגן בבית, נפרד מבני המשפחה, יצא לדרך. הוא אפילו הלך מהר. נו....
אבל אז, באיזשהו שלב החליט שהוא רוצה לקצר את הדרך. מצויין... כן, אבל הוא קיצר את הדרך דרך שביל צר שלא כל כך הרבה אנשים הולכים בו, ותוך כדי שהוא הלך שם, נתקע לו קוץ ברגל. יואו מסכן... כן. גם הוא חשב שהוא מסכן. הוא ישב על הרצפה והיה עצוב. הוא ניסה להוציא את הקוץ ולא הצליח, והוא חשב לעצמו: "למה?" באמת למה..... "למה ה' עושה לי את זה? הרי אני רציתי ללכת ביחד עם החבר שלי ועכשיו החבר שלי יסע לבד, ואני נשארתי פה". הוא חזר הביתה.
עצוב. הוא ניסה להמשיך להוציא את הקוץ. בני המשפחה עזרו לו להוציא את הקוץ. הוא ברוך ה' הצליח, אבל אז כבר לא היה לו לאן לחזור לנמל, כי האוניה יצאה לדרך. נכון... רק אחרי כמה ימים שהוא חשב שהחבר שלו כבר חזר, הוא החליט ללכת לחבר שלו ולבדוק מה שלומו. הוא הגיע לנמל, הסתכל לאופק, ולא ראה שום אוניה. הוא ניגש לאנשים שם שהיו על החוף. הוא ניגש לרב חובל, למלאכים, הוא אמר להם: "תגידו, אולי ראיתם את החבר שלי שהפליג לפני כמה ימים? נו...
נו... אולי הם ראו אותו באמת"? כן. אבל הם אמרו לו: "מה??? נו... אתה הסוחר השני?? כן כן למה לא הגעת??? אההה... סיפור ארוך נכון. זה סיפור ארוך. הוא לא סיפר להם , אבל הוא שאל אותם: "מה עם החבר שלי?" אז הם אמרו לו: "אל תשאל מה קרה. היה משהו ממש ממש לא טוב". נו.. מה קרה? הם סיפרו לו שהאוניה באמת יצאה לדרך, אבל אחרי כמה זמן התחילה סערה גדולה בים והיו גלים ענקיים עד שהאוניה טבעה. עם החבר שלו? כן. כל האוניה טבעה. הוא ממש הצטער בשביל החבר שלו, אבל פתאום הוא חשב והוא אמר לעצמו: "ה' ממש הציל אותי, איזה נס!" נכון...
ה' הציל אותו. נכון צביקה. ה' הציל אותו. הקוץ הזה שהוא חשב בהתחלה שזה היה משהו רע, בעצם זה היה ממש ממש לטובה. נכון... כי בזכות הקוץ... נכון. בזכות הקוץ הוא לא הגיע בזמן לאוניה. וככה הוא לא טבע. אז גם אתם ילדים מתוקים, תזכרו תמיד תמיד תמיד שכל מה שה' עושה... הכל לטובה. נכון מאוד צביקה.. להתראות..