שלום לכם תלמידים יקרים, מה שלומכם? מסע המושבות. היום אני רוצה לדבר איתכם על מסע המושבות שעשה הרב קוק יחד עם כמה רבנים. מה הייתה המטרה של המסע? הרב קוק ראה שהיה מין קרע בעם, כלומר שלא הסתדרו אחד עם השני, בגלל שהיו כאלה שלא קיימו כמה מצוות שיש לנו בדת שלנו, כמו המצוות התלויות בארץ, מצוות שמירת שבת או חינוך הילדים, ועוד כאלה דברים. והרב קוק החליט שהוא רוצה לעשות שלום, ושיהיה שלום ואחווה ואחדות בין האנשים, יכבדו אחד את השני וכו'.
אז מה עושים? יוצאים למסע. הרב קוק אסף כמה רבנים גדולים מאוד, כמו הרב זוננפלד מירושלים, הרב חרל"פ ועוד כמה רבנים, ויצאו לדרך. אני רוצה להגיד לכם משהו על הרבנים, למרות שהרבנים האלו הייתה להם שיטה אחרת, שיטת פסיקה שונה, כמו למשל - הרב זוננפלד היה רב החרדים מירושלים, והרב קוק היה רב בתל אביב יפו, שהוא רב ציוני, אז רב חרדי ורב ציוני עשו ביניהם שלום, עשו ביניהם הסכם כדי שכל עם ישראל יהיה להם שלום ביניהם. ראיתם מה זה? בשביל שיהיה שלום הם היו מוכנים להתאחד הרבנים, ויצאו למסע כדי לעשות שלום בעם ישראל.
מתי זה היה? זה היה בשנת תרע"ד, י"ט בחשוון, יום רביעי, 1913, יצאו לדרך. המסע לא היה פשוט, זה כמה חודשים, זה לא יום-יומיים, זה כמה חודשים וזה לא פשוט, לישון כל פעם במקום אחר, אתם יודעים, זה לא פשוט. אבל בשביל עם ישראל שווה הכל. הם הלכו לדרך והם התחילו לדבר עם המושבה הזאת ועם המושבה הזאת, והתחילו להשפיע על האנשים וללמד אותם כמה שכדאי, כמה שחשוב ללכת בדרך של אהבה ושל כבוד. היו שם קצת שלא כל כך קיבלו את זה, היה שם אחד אפילו שצעק ואמר: 'מה אתם רוצים להשפיע עלינו?' לא קיבל כל כך מה שהרבנים אומרים.
בא הרב קוק והתחיל להסביר לו ברוגע: 'חלילה, לא באנו להשפיע, אלא באנו להיות מושפעים. כלומר, אתם אנשים חקלאים, האנשים החקלאים הם מעבדים את הארץ, יש להם הרבה מצוות שקשורות לאדמת ארץ ישראל, ממילא הם עובדים - אז עושים גם מצוות, אז יש לכם... זו מין אתחלא דגאולה, יישוב ארץ ישראל זה דבר חשוב מאוד, ולכן באנו ללמוד מכם!' ככה הצליח להשפיע על האנשים האלו. לאט-לאט-לאט-לאט הרבה מהאנשים קיבלו את דברי הרבנים. אתם יודעים מה קרה בסוף? אנשים קיבלו עליהם הרבה מהלכות וענייני הדת, והוצאו תקציבים לבתי כנסת, מינו רבנים, ואז היה אפשר באמת ללמד את התורה שלנו ואת המצוות ולשמח את הקדוש ברוך הוא, וכך היה.
אז יצאו בריקוד כולם, כל הרבנים יחד, הרבנים, האיכרים והפועלים יצאו בריקוד. בסוף אמר הרב קוק משפט אחד: "אמנם באנו מעט מאוחר, אבל לא מאוחר מדי ." ("באנו בשעה מאוחרת מעט, אבל לא מאוחרת מדי.") והצליחו ברוך ה', לאט לאט היישוב התגבש, היישובים התגבשו, והייתה אהבה ואחווה ואחדות בין הקהילות. שנזכה אנחנו בעזרת ה', גם כן ללמוד מהצדיקים הרבנים האלו, ונזכה ללכת בדרך שלהם ונשמח את הקדוש ברוך הוא על ידי המעשים הטובים שלנו. ברכה והצלחה ובשורות טובות.