1000- הניקיונות לפסח ותרומת הדשן בפרשת צו – עמיחי שוקרון- אוריה יעקובי שלום לכל התלמידים המתוקים. אני בטוח שבימים האלה אתם עוזרים המון לאבא ולאמא לנקות את הבית לכבוד פסח. מי יכול לבוא לנקות את המגירה? מי יכול לבוא להבריש את זה? מי יכול לשטוף את זה? ממש כולנו עסוקים, לסדר, לארגן. ולפעמים בסוף הארגון, נגיד, סידרנו את כל הספרייה או את המגירה שלנו, מלא דברים הלכו לזבל ומלא דברים נזרקו. ואז בסוף הניקיון, אמא אומרת: "חמוד, אתה יכול בבקשה לאסוף את הלכלוכים מהרצפה?" "מתוקה שלי, את יכולה לקחת את הניירות לפח הזבל?" אבל זה לא כל כך כיף, זה לא חלק מהניקיון, מהארגון, מהדברים הכיפיים.
לא, אני לא רוצה להיות זה שאוסף את הזבל בסוף. זה קצת פחות כיף לי. אבל האמת, שפרשת השבוע שלנו, פרשת צו, מלמדת אותנו בדיוק להיפך. בפרשת השבוע יש לנו מצווה מיוחדת בבית המקדש שנקראת "תרומת הדשן". מה זה "תרומת הדשן"? על המזבח היו מקריבים קורבנות במשך כל היום, והיה מתאסף שם הרבה לכלוך. תרומת הדשן זה בסוף היום לנקות את המזבח, לנקות את הלכלוך של כל מה שעבר היום כדי להתכונן ליום החדש. וואו, איזו מצווה חשובה! כל כך מצווה חשובה שהכהנים היו רבים עליה.
"אני רוצה תרומת הדשן". "מה אתה? אתה היית בשבוע שעבר." "אז מה, אתה היית לפני שבועיים.. זה לא פייר…" "אני רוצה", "אני רוצה"... היו עושים זוג או פרט. מי רוצה? מי ירוויח את המצווה היקרה הזאת? לחתוך מה שבאדום: פעם אחת אפילו, ברור שזה לא בסדר, אבל כהן אחד פגע בכהן אחר רק בשביל לזכות במצווה הזו של תרומת הדשן. בשביל לזכות במצווה לא צריך לפגוע במישהו אחר, אבל הוא כל כך רצה ויצר הרע התגבר עליו. וגם הקדוש ברוך הוא מאז שנחרב בית המקדש, הוא יושב בשמיים, ואומר: "חסרה לי מצוות תרומת הדשן, תרומת הדשן".
מה כל כך מיוחד בתרומת הדשן? לנקות את המזבח, לאסוף את הלכלוך בסוף היום, זה הדבר הכי חשוב? אבל אני רוצה שתקשיבו לי, מתוקים ומתוקות, כי זה דבר מאוד מאוד חשוב. כשאנחנו מסדרים את הדברים, זה בגלל שאנחנו רוצים להכין את העבודה של מחר. נכון, בסוף היום עשיתם שיעורי בית, סיימתם עם שיעורי הבית... אהה, איזו הרגשה טובה. סיימתי עם החובות שלי. אבל לא תמיד יש כוח עכשיו להחזיר את הספר לתיק וזה... אבל אתה יודע שמחר בבוקר אתה תרצה ללכת לבית ספר, אתה תרצה שהכל יהיה מסודר.
אז רגע, בוא נארגן את התיק ונראה שיש לנו הכל, ומה עם הזה... לפני שיוצאים לטיול - רגע, יש לי את הממתקים, יש לי את הכובע, שהכל מסודר, שהכל מאורגן. תמיד ערב לפני אני רוצה שהכל יהיה מסודר כדי שמחר יהיה לי נוח לעבודה החדשה. אז עכשיו תקשיבו טוב, מתוקים, אתם מכינים לפסח, אתם לא רק בודקים מחמץ. מה, לאסוף את הלגו לפי הצבעים או את החלקים של הפאזל כל אחד בקופסה שלו - זה קשור לחמץ? לא, אנחנו רוצים שהבית יהיה מסודר בשביל עוד שנה של עבודת המידות, עבודת ה'.
אנחנו גרים בבית, אנחנו שמחים בבית, ואנחנו רוצים שיהיה לנו בית מסודר. זה חשוב לנו שהבית יהיה נקי ומסודר שנוכל לעבוד בו, שנוכל להיות מסודרים כלפיו. לכן הקדוש ברוך הוא כל כך התגעגע לעבודה הזאת, לתרומת הדשן. לזה שמנקים את המזבח, כי מנקים את המזבח זה אומר כמה חשוב לנו שגם מחר תהיה עבודה בבית המקדש, וגם מחרתיים תהיה עבודה בבית המקדש כי אנחנו מתגעגעים ואנחנו מצפים לעבודה מחר. אומר הקדוש ברוך הוא: "אני מחכה לגעגוע שלכם לבית המקדש".
אז אנחנו אומרים לו: "הקדוש ברוך הוא, אנחנו מתגעגעים מאוד מאוד, וכבר רוצים את בית המקדש, רוצים לחזור ולעבוד בבית המקדש. ובינתיים אנחנו עושים את זה בבית שלנו. הבית שלנו הוא קצת כמו בית המקדש. במקום קרבן על המזבח, אוכלים קרבן פסח בבית. שיהיה לכם חג פסח כשר ושמח ושבת שלום.