חג הסוכות
שמחת החג מבטלת פורענויות
הכבשים הכפולים
בכל החגים מקריבים בכל יום שבעה כבשים: בפסח, בשבועות, בראש השנה ובשמיני עצרת. רק בחג הסוכות מקריבים בכל יום כפליים, ארבעה עשר כבשים.
מבאר רש"י: ארבעה עשר כפול שבעה ימים הם תשעים ושמונה, כנגד תשעים ושמונה הקללות שבפרשת כי תבוא. הכבשים מבטלים את הקללות.
האם זה סתם מספר כנגד מספר?
מבאר השם משמואל: לא. מהותו של חג הסוכות עצמה היא שמבטלת את הקללות.
למה באות הקללות?
"תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרב כל" (דברים כח, מז).
כוונת התורה אינה רק לקיום מצוות בשמחה. כמו שמבואר במסכת ערכין, הכוונה היא: למה לא הודית לה' על כל השפע הטוב שנתן לך?
שמחה פירושה הודיה
הגרי"ז שואל: למה נוטלים לולב דווקא בשעת אמירת ההלל? ומשיב: כתוב "ולקחתם לכם ביום הראשון... ושמחתם לפני ה' אלוקיכם" (ויקרא כג, מ). שמחה בתורה פירושה הודיה. איך שמחים לפני ה'? על ידי שמודים לו. לכן אומרים הלל עם ארבעת המינים.
ואם כן, למה באות הצרות? משום שלא מודים לה'.
חג האסיף
חג הסוכות נקרא "חג האסיף". בו מוטל עלינו לאסוף את כל החסדים שהיו במשך השנה ולהכניס אותם פנימה.
חקלאי שגידל פירות כל הקיץ ולא אסף אותם, הפירות נשארים בשדה ונרקבים. רק מה שנאסף אל הבית נעשה מזון.
כך החסדים. כל חסד ה' נועד שנעלה בו בהכרת טוב ה'. אם לא אוספים אותו, הוא כפרי שנשאר בשדה. רק כשמשתמשים בחסדים כדי להתקרב לה', הם נאספים.
היסוד
בחג האסיף אוספים אל הלב את כל חסדי השנה, ומתמלאים באהבת ה'. כך מתבטלות כל הקללות.
יושבים בסוכה, מסתכלים על ענני הכבוד, על אהבת ה', על כל המתנות שנתן לנו, ושמחים ומודים. השמחה הזאת היא התשובה ל"תחת אשר לא עבדת בשמחה".
והיית אך שמח
"ושמחת בחגך... והיית אך שמח" (דברים טז, יד-טו).
מבארים האבן עזרא בפירושו השני והאברבנאל: אם תשמח בחג, כלומר תסתכל על החסדים ותודה עליהם, תזכה להיות שמח כל השנה כולה.
הקדוש ברוך הוא כמו אב שמבקש מבנו רק שיראה את המתנות ויאמר תודה. יזכנו ה' לאסוף את כל הטוב שנתן לנו, ולהיות אך שמחים כל השנה. אמן!
📚 עוד חומרי לימוד על חג הסוכות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/