← לספר המלא

שבעת ימים
מצות תאכלו
דבר תורה
לחג הפסח
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

פסח

שבעת ימים מצות תאכלו

חובה או רשות?

"שבעת ימים תאכל מצת, וביום השביעי חג לה'. מצות יאכל את שבעת הימים, ולא יראה לך חמץ" (שמות יג, ו–ז).

הגמרא לומדת שבשאר ימי הפסח אכילת מצה היא רשות, והחיוב הוא רק בלילה הראשון, "בערב תאכלו מצות".

אבל הגאון מווילנה, כמובא ב"מעשה רב", אומר: כל שבעת הימים יש מצווה מן התורה לאכול מצות. והגמרא קראה לזה "רשות" רק ביחס ללילה הראשון, שהוא חובה. זו מצווה של רשות: מצווה, אבל לא חובה.

ודוגמה לכך: תפילת ערבית נקראה רשות, לעומת שחרית ומנחה שהן חובה. אבל ודאי שמי שהתפלל ערבית קיים מצווה.

ועוד ראיה: למה אין מניחים תפילין ביום טוב? כי יש בו "אות": בסוכות הסוכה, ובפסח המצה. ואם המצה היא אות בכל ימי החג, יש בה מצווה בכל ימי החג.

הגר"א והסעודה השלישית

הגאון כיבד מאוד את המצווה הזאת. בשביעי של פסח היה אוכל סעודה שלישית, אף שביום טוב לא נהג כך. למה? כי היה חבל לו שזמן המצווה עובר, ורצה לקיים עוד פעם "שבעת ימים מצות תאכלו".

ושאלו את רבי חיים קנייבסקי: לפי הגאון, האם בכל כזית מקיימים מצווה? ענה: בכל סעודה וסעודה מקיימים מצווה בפני עצמה.

והגאון לא היה הראשון. כבר כתב ה"חזקוני": יש מצוות שמקבלים עליהן שכר ונענשים על ביטולן, כמצה בלילה הראשון. ויש שמקבלים עליהן שכר ואין נענשים על ביטולן, כמצה בשאר הימים. וכך גם בפירוש הריב"א.

ואם זו מצווה, למה לא מברכים?

כי מברכים רק על מצווה שהיא חובה, לפחות אצל חלק מן האנשים. לכן נשים אשכנזיות מברכות על סוכה, שהיא חובה לגברים. אבל מצווה שהיא רשות אצל כולם, אין מברכים עליה.

המצה שעושה מריבה

שואל הזוהר: למה נקראת "מצה"? מלשון "מצה ומריבה". המצה עושה מריבה עם כל הכוחות הרעים ומבריחה אותם, כדי להציל את ישראל. מי שאוכל מצה, מכניס לתוכו מאכל שנלחם בשבילו ביצר הרע.

ומובא שמי שאוכל מצה בימי הפסח מפרסם בכל פעם את נס יציאת מצרים. וראוי לומר בפה: "הריני רוצה לקיים מצוות עשה של שבעת ימים מצות תאכלו".

אוכלים אמונה

"שבעת ימים תאכל עליו מצות לחם עני... למען תזכר את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך" (דברים טז, ג).

על ידי אכילת המצה זוכרים את יציאת מצרים. וכמו שמאכל אסור מטמא את הנפש, כך מאכל של קדושה מקדש אותה.

המשגיח רבי יחזקאל לוינשטיין היה מגיש מצה לאורחיו בפסח ואומר: כשאוכלים מצה, אוכלים אמונה! תכניס את האמונה עמוק בתוכך. וכך בזוהר: כיוון שאכלו ישראל מצה, נכנסו בסוד האמונה.

ושאל: אם אוכלים מצה כי לא הספיק הבצק להחמיץ, די בלילה הראשון. למה שבעה ימים? וענה: כדי שהידיעה תתפוס את הלב, על ידי ריבוי האכילה.

למה לזכור את מזג האוויר?

"היום אתם יצאים בחדש האביב" (שמות יג, ד).

מפרש רש"י: חודש שאינו חם ואינו קר, בלי גשמים, "מוציא אסירים בכושרות". אבל מי שיוצא מבית כלא אינו זוכר את מזג האוויר. מישהו שאל פעם אנשים שיצאו ממחנות ההשמדה, ואף אחד לא זכר. העיקר שיצא!

אם כן, למה חשוב לזכור שיצאנו דווקא באביב?

כי יציאת מצרים לא הייתה רק יציאה מבית כלא. אלה היו האירוסין שלנו עם הקדוש ברוך הוא, "וארשתיך לי לעולם". ה' פסח על בתינו ואמר "בני בכורי ישראל".

וכל אדם זוכר כל פרט מן החתונה שלו: מתי, איפה, מי היה שם. השמחה הגדולה גורמת לזכור הכל. ולכן אנחנו זוכרים גם את האביב הנעים, כדי לזכור כמה ה' אהב אותנו ורצה שיהיה לנו טוב.

שבע ברכות

ליל הסדר הוא כביכול ליל החתונה, ושבעת ימי החג הם שבע הברכות שלנו עם בורא עולם: שבעה ימים של שמחה והודיה על "אתה בחרתנו מכל העמים".

מה אומרת המצה?

המצה אומרת: בורא עולם אוהב אותנו. ברגע שהיה אפשר להוציא אותנו, לא התמהמה אפילו רגע, עד שהבצק לא הספיק להחמיץ. היינו צריכים את השעבוד כדי להיות ראויים, אבל ברגע שהיה אפשר, מרוב אהבה, הוציא אותנו מיד.

ומבואר ב"יסוד ושורש העבודה" שהעבודה הגדולה ביותר של יהודי היא השמחה ב"אתה בחרתנו מכל העמים": לשמוח ולהודות לה' שזכה להיות חלק מן העם הנבחר.

כשאתה אוכל מצה בימי החג, תרגיש: תודה רבה לך, בורא עולם, שבחרת בי מכל העמים! אשרינו מה טוב חלקנו ומה נעים גורלנו, שזכינו להיות כלתו של מלך מלכי המלכים לעולם.

📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא