חנוכה וראש חודש
הנשמה היתרה
שלוש שאלות
ראש חודש טבת חל בתוך ימי החנוכה. וזו הזדמנות לשאול שלוש שאלות:
א. מדוע אומרים הלל בראש חודש? איזה נס קרה בו? שום נס מיוחד. ומדוע אומרים בו "ברכי נפשי"?
ב. היוונים גזרו על שבת, חודש ומילה. את השבת והמילה אפשר להבין – הן ברית בינינו לבין ה'. אבל מה הפריע להם ראש חודש?
ג. "מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לה'" (תהילים צב). מדוע דווקא בשבת "טוב להודות"?
"שמונה" – אותיות "נשמה"
היוונים רצו להרוג את ה"שמונה" שלנו. המילה "נשמה" כלולה באותיות "שמונה". וליהודי יש נשמה טהורה, כמו שאומרים בתפילה:
"ומותר האדם מן הבהמה אין, כי הכל הבל, לבד הנשמה הטהורה שהיא עתידה ליתן דין וחשבון לפני כסא כבודך".
לכן ביטלו היוונים את ברית המילה, שנעשית ביום השמיני – ברית עם ה"שמונה". וביטלו את השבת, שבה יש לנו נשמה יתרה. כל דבר שיש בו תוספת נשמה רצו להרוג.
נשמה יתרה בראש חודש
ובספר "להודות ולשבח" מובא בשם הגר"א: בכל יום שיש בו מוסף, יש לאדם נשמה יתרה. ובראש חודש יש מוסף! אם כן, גם בראש חודש יש תוספת נשמה.
וכן מובא בזוהר בשם רבי שמעון שראש חודש ושבת בדרגה אחת, שנאמר:
"והיה מדי חדש בחדשו ומדי שבת בשבתו, יבוא כל בשר להשתחות לפני, אמר ה'" (ישעיהו סו, כג).
עכשיו מובן: היוונים רצו לבטל כל מה שקשור לנשמה – המילה, השבת וגם ראש חודש.
תענוג הנשמה
ומה תיקנו לנו חכמים בחנוכה? ימי הודיה והלל. כי תענוג הנשמה הוא להודות ולהלל למלך מלכי המלכים. זו מהותה של הנשמה.
לכן בכל מקום שיש תוספת נשמה, מיד מוזכרת ההודיה. בשבת יש נשמה יתרה – ולכן "טוב להודות לה'", ולכן מוסיפים בשבת פרקי שירה ו"נשמת כל חי". וכך גם ביום טוב.
ובתפילה עצמה: אחרי "לבד הנשמה הטהורה" אנו ממשיכים: "לפיכך אנחנו חייבים להודות לך ולשבחך". למה "לפיכך"? כי יש לנו נשמה טהורה, ונשמה – מודה.
הלל בלי נס
יש שתי סיבות לומר הלל. האחת – בגלל נס, כמו בחנוכה. והשנייה – בלי נס. בסוכות לא קרה נס מיוחד בכל יום, ובכל זאת אומרים הלל בכל ימי החג. למה? כי בחג יש ליהודי נשמה גדולה, והנשמה רוצה להלל.
וכך בראש חודש: יש בו תוספת נשמה, אנחנו קרובים יותר לה', ולכן אומרים הלל ו"ברכי נפשי".
היסוד
בכל מקום שיש תוספת נשמה – שבת, חג, ראש חודש – יש הודיה והלל. וכל דבר של נשמה ניסו היוונים לבטל.
שמונה לשונות
בסוף ההלל אומרים: "וכל עמך בית ישראל ברנה יודו ויברכו וישבחו ויפארו וירוממו ויעריצו ויקדישו וימליכו את שמך". נספור (בנוסח אשכנז): שמונה לשונות! כי עם ישראל קיבל "שמונה" – נשמה, ובה הוא מהלל את ה'.
פעמיים נשמה
ראש חודש בתוך חנוכה – פעמיים תוספת נשמה. ביום כזה אפשר להודות ולהלל הרבה יותר. "לא המתים יהללו י-ה" (תהילים קטו, יז) – כל זמן שאנחנו חיים, זו הזכות שלנו.
ילדים יכולים לנסות: כשאומרים הלל, לחשוב על המילים "יודו ויברכו", ולהוסיף בלב תודה אחת משלהם.
אבינו שבשמיים נתן לנו נשמה טהורה, והוסיף לנו ממנה בשבתות, בחגים ובראשי חודשים, כדי שנוכל לאהוב אותו ולשבח אותו יותר. נאמר בכל לבנו: "כל זמן שהנשמה בקרבי, מודה אני לפניך". חודש טוב וחנוכה שמח!
📚 עוד חומרי לימוד על חנוכה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/