פורים
פורים נקרא על שם יום הכיפורים
יום כ־פורים
בתיקוני הזוהר נאמר שיום הכיפורים נקרא על שם פורים. ומסביר האר"י ז"ל: "יום הכיפורים" פירושו "יום כ־פורים", יום שהוא כמו פורים. פורים גבוה כל כך, שיום הכיפורים הוא רק "מעין" פורים.
וכותב רבי ירוחם: זו הערה שמספיקה כדי שנדע את ערכו של פורים.
יום הכיפורים, היום הקדוש והטהור בשנה, הוא רק מעין פורים? כיצד ייתכן?
עד דלא ידע
"מיחייב איניש לבסומי בפוריא עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי" (מגילה ז ע"ב).
יש שלמדו כפשוטו: להשתכר עד שלא ידע ממש. אבל קשה: איזו מצווה יש לאבד את הדעת? הרי הברכה הראשונה שאנו מבקשים היא "אתה חונן לאדם דעת".
והרמ"א כותב שאין צריך להשתכר, אלא לשתות מעט יותר מהרגלו ולישון. אבל גם זה קשה: איך במעט שתייה מגיעים ל"לא ידע"? ומה המצווה בשינה?
פירוש שהתגלה בחלום
ה"יד אפרים", על השולחן ערוך סימן תרצ"ה, כותב שנתגלה לו פירוש בחזיון הלילה. קודם כל: מה מטרת היין?
מטרת המשתה
עיקר חיוב המשתה הוא שאדם יוכל להודות ולהלל, לשיר ולשבח את מלך מלכי המלכים על הנס, מתוך הרחבת הלב.
האדם בטבעו ישן, והלב שלו לא נפתח. לא קל לו להודות ולהלל. והיין פותח את הלב, "ויין ישמח לבב אנוש". הלב נפתח, והאדם יכול לשיר לה'.
ולכן אמרו "עד", עד ולא עד בכלל. כל עוד הוא מבין שהמן ארור ומרדכי ברוך, ויש בו דעת לשבח על תוקף הנס, ישתה. אבל אם שתה עד שאינו יודע, אין בזה שום טעם, כי כבר לא יוכל להודות.
ומסיים ה"יד אפרים": "והתבוננתי עליו בבוקר, וראיתי כי נכון הוא".
השירה שמוחקת הכל
ועכשיו נבין למה יום הכיפורים הוא רק מעין פורים, לפי פירוש נפלא בילקוט "מעם לועז" על ספר שופטים:
"ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה'" (שופטים ו, א).
בכל מקום בספר שופטים כתוב "ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע". למה כאן "ויעשו"? מבאר רש"י על פי המדרש: בגלל פרק ה' שבאמצע, שירת דבורה. וכל האומר שירה, נמחלים עוונותיו. אין כאן "הוספה", כי כל מה שהיה קודם נמחק.
ואומר המדרש בתהילים: לא כל האומר שירה, אלא מי שנעשה לו נס, ומכוח הנס אומר שירה, נמחלים לו כל עוונותיו.
יום הכיפורים מכפר על מצוות עשה ולא תעשה, אבל על החמורות, כרת ומיתה וחילול השם, הוא לבדו אינו מכפר לגמרי. והמחילה בו היא מחמת יראה. אבל מי ששר לה' מתוך אהבה על נס שנעשה לו, הכל נמחק.
יום כ־פורים
בפורים, כשאדם מלא שירה והלל על הנס, כל עוונותיו נמחלים מאהבה, בלי להשאיר שריד, ונהפכים לזכויות. לכן יום הכיפורים, שמחילתו מיראה, הוא רק מעין פורים.
משתה, שמחה ושירה
ציווה ה' "משתה ושמחה": מתוך המשתה מגיעים לשמחה, ומתוך השמחה להלל. וכך כתב המאירי:
"חייב אדם להרבות בשמחה ביום זה ובאכילה ובשתייה... ומכל מקום אין אנו מצווים להשתכר... שלא נצטווינו על שמחה של הוללות ושל שטות, אלא על שמחה של תענוג, שנגיע מתוכה לאהבת ה' והודאה על הנסים שעשה לנו".
וזו סגולה נפלאה: למחוק את כל העבירות, ועמהן את הצרות. כי אם אין עוונות, אין צרות ואין ייסורים.
כמה גדולה אהבתו של אבינו שבשמיים! בפורים הוא לא מבקש צום ובכי, אלא שנשמח, נפתח את הלב ונשיר לו. ובשכר השירה הוא מוחק הכל. יזכנו ה' לשיר ולהודות על כל הטובות שעשה, עושה ויעשה עמנו. פורים שמח!
📚 עוד חומרי לימוד על פורים – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/