← לספר המלא

בשר
בחלב
דבר תורה
לחג הפסח
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

פסח

מדוע אסור לאכול בשר בחלב

פסוק מפתיע בסוף החגים

בחול המועד פסח קוראים מפרשת משפטים ומפרשת כי תשא. ושתי הקריאות, שעוסקות בחגי ישראל, מסתיימות באותו פסוק:

"ראשית בכורי אדמתך תביא בית ה' אלוקיך, לא תבשל גדי בחלב אמו" (שמות כג, יט; לד, כו).

מה הקשר בין בשר וחלב לבין חגי ישראל ולבין הביכורים?

ועוד: למה "בחלב אמו", הרי אסור לבשל בכל חלב? ולמה כתוב "לא תבשל", הרי מן התורה אסור גם לאכול?

לאן צריך האדם להגיע

כותב המסילת ישרים (פרק יט): עניין האהבה הוא שיהיה האדם חושק ומתאווה ממש לקרבת ה', עד שיהיה לו הזכרת שמו והעסק בתורתו "שעשוע ועונג ממש, כמי שאוהב את אשת נעוריו או את בנו יחידו אהבה עזה, אשר אפילו הדיבור בם יהיה לו לנחת ותענוג".

האדם צריך להגיע לכך שהתפילה, התהילים, ההודיה ולימוד התורה יהיו התענוג שלו. ואיך מגיעים לזה? על ידי שאדם מתבונן בחסדי ה' איתו, מודה לו, ומפתח בלבו הכרת הטוב. ממילא הוא אוהב את ה'.

החגים: בית ספר להכרת הטוב

לשם כך ניתנו לנו החגים. בפסח אוכלים מצה ומתבוננים איך הוציאנו ה' ממצרים מהר מהר, ומספרים בניסים. בשבועות מודים על התבואה ועל התורה. בסוכות מודים על האסיף ועל כל מה שנתן לנו.

וכותב ספר החינוך שמטרת הביכורים היא להודות לה' על כל חסדיו עמנו.

היסוד

החגים והביכורים כולם עניין אחד: לפתח בלב הכרת הטוב לה', כדי שהלב יתמלא אהבת ה'.

ההפך הגמור

ולכן מסיימת התורה באזהרה: היזהר מאוד מן ההפך של הכרת הטוב. ומהו? לקחת גדי חמוד ולבשל אותו דווקא בחלב של אמו! האמא נתנה לך את הגדי ואת החלב, ואתה מבשל את בנה בחלבה. זו כפיות טובה גמורה.

וכך כתב הריקאנטי: לפי הפשט, האיסור הוא מפני האכזריות, שיחלוב האדם את הבהמה ויבשל בחלב את הוולד שלה.

משה רבנו לא רצה להכות את היאור, כי היאור הגן עליו כשהיה תינוק. אם הכיר טובה אפילו למים, קל וחומר שלא נבשל את הבן בחלב אמו.

למה כל חלב, ולמה גם לאכול

"בחלב אמו" מגלה את שורש האיסור. אבל כדי שנזכור כמה חשוב להכיר טובה, אפילו לפרה שנותנת חלב, נאסר כל חלב, ונאסר גם לאכול. וחכמים הוסיפו גדרים: עוף בחלב, והמתנה בין בשר לחלב. בכל ארוחה היהודי נזכר: צריך להכיר טובה.

ומכאן יבין האדם: אם כך חמור לבשל גדי בחלב אמו, מה נאמר על מי שלוקח את העיניים שנתן לו ה' ומשתמש בהן נגד רצונו? זה ממש לבשל גדי בחלב אמו.

שיר השירים

כך יתבונן האדם בחסדי ה', ויגיע אל "שיר השירים": לשיר על כך שזוכים לשורר לה'. בסוף פסוקי דזמרה אומרים פעמיים "כל הנשמה תהלל י-ה, הללוי-ה": פעם על הנשמה, ופעם על הזכות להודות לה'.

אם נתבונן בכל חסדי ה' איתנו, ונקפיד מאוד שלא לגמול רע למי שעשה לנו טוב, הלב שלנו יתמלא אהבת ה', ויהיה לנו שעשוע ועונג ממש להודות לבורא העולם. מועדים לשמחה.

📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא