חנוכה
לקחים נפלאים מחנוכה
לא לתת לחנוכה לעבור
הגאון רבי אהרן יהודה לייב שטיינמן היה אומר: אסור שחנוכה יעבור עלינו כמו עוד כמה ימים. מחנוכה צריך להתחנך, לקחת ממנו מוסר השכל לכל השנה. נתבונן בכמה דברים נפלאים שלוקחים מחנוכה.
למה הרמב"ם מסיים בשלום בית?
דרכו של הרמב"ם לסיים פעמים רבות את ההלכות בדבר מוסר. וכך הוא מסיים את הלכות חנוכה:
"מצות נר חנוכה מצוה חביבה היא עד מאד... היה לפניו נר ביתו ונר חנוכה, או נר ביתו וקידוש היום, נר ביתו קודם משום שלום ביתו, שהרי השם נמחק לעשות שלום בין איש לאשתו. גדול השלום, שכל התורה ניתנה לעשות שלום בעולם" (רמב"ם, הלכות חנוכה פרק ד).
מה הקשר בין חנוכה לשלום בית? דברים כאלה מתאימים להלכות אישות, לא להלכות חנוכה!
נרות שלעולם קיימים
הרמב"ן בפרשת בהעלותך מביא את המדרש: כשראה אהרן את הנשיאים מקריבים לחנוכת המשכן, והוא ושבטו לא השתתפו, חלשה דעתו. אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שלך גדולה משלהם", שהנרות לעולם קיימים.
ושואל הרמב"ן: כיצד לעולם קיימים, והרי אין היום מנורה? ומבאר שהרמז הוא לנרות החנוכה של בית חשמונאי.
מכאן יסוד נפלא: נרות החנוכה הם המשך המנורה שבבית המקדש. כשאתה מדליק, אתה הכהן הגדול. החנוכייה היא המנורה. והבית שלך הוא בית המקדש.
לכן מצוות חנוכה היא "נר איש וביתו", ומדליקים דווקא בבית. בזה נר חנוכה שונה מכל המצוות, שאפשר לקיים אותן בכל מקום. ו"ביתו" זו אשתו, כי הבית הוא בית המקדש שיש לנו בימינו.
הבית הוא מקדש
חנוכה מלמד אותנו שהבית היהודי הוא כמו בית המקדש. ואם הבית הוא מקדש, שלום הבית קדוש. לכן נר ביתו קודם אפילו לנר חנוכה.
ועוד: כל קלקול העולם התחיל מכך שאדם הראשון לא הכיר בטובה שיש באישה, ואמר "האשה אשר נתתה עמדי". לכן תחילת הכרת הטוב היא להודות לה' על האישה שנתן לנו, שבזכותה הבית נעשה משכן לשכינה, וגם להכיר לה עצמה טובה.
שמונים נרות
כותב הרמב"ם שבמהדרין מן המהדרין מדליקים נר לכל אחד מבני הבית, ומוסיפים בכל לילה. מי שיש לו עשרה בני בית, בלילה השמיני מדליק שמונים נרות. איזו שורה ארוכה של אורות, ממש מסיבת חנוכה!
אבל מה הקשר בין חנוכה למספר הילדים שבבית?
מובא על כך ביאור נפלא: בחנוכה צריך אדם להרגיש כאילו הוא עצמו ניצל מן היוונים. ואם כן, עליו להודות לה' על כל ילד וילד שלו, שהוא לא יווני. על כל ילד, הודיה מיוחדת. ולכן מדליקים כנגד מספר הילדים.
ואולי זה גם סוד מנהג האשכנזים להוסיף בנרות שבת נר כנגד כל ילד. ובעל "יסוד ושורש העבודה" כתב בצוואתו כמה היה מודה לה' בכל פעם שראה שאחד מילדיו עושה נחת רוח לבורא עולם.
חג של הכנה
אומר ה"שפת אמת": חנוכה הוא חג של הכנה למצווה. בבית המקדש הדלקת המנורה כשרה גם בזר, אבל הטבת הנרות, ההכנה, רק בכהן. וגם אצלנו, ההכנה לוקחת הרבה יותר זמן מן ההדלקה: שמן, פתילות, שמונה נרות. ההדלקה עצמה קצרה.
ואיך נוצרה חנוכה? מלאכת המשכן נגמרה בכסלו, אבל הוא הוקם רק בניסן. אמר הקדוש ברוך הוא: עליי לשלם לכסלו, שבו הכינו. "מה גדלו מעשיך ה'": הקדוש ברוך הוא משלם על הרצון, על ההכנה ועל כל מחשבה טובה, שכר בפני עצמו.
ולכן מדליקים בפתח הבית: עיקר הקדושה של הבית היהודי היא בפתח, בהכנה, בכך שאתה מכין את עצמך להיכנס אל המקדש.
ההכנה לגאולה
ומה מכינה חנוכה? אומר ה"שפת אמת": כיוון שהוא הנס האחרון, בכוחו ההכנה לגאולה העתידה, כשתהיה לנו התלהבות ותשוקה גדולה בהלל והודיה:
"פתחו לי שערי צדק, אבא בם אודה י-ה" (תהילים קיח, יט).
וכך כתב בליקוטי מוהר"ן: ימי חנוכה הם ימי הודאה, והם בחינת שעשוע העולם הבא. כי זה עיקר שעשוע העולם הבא: להודות ולהלל לשמו, להכיר אותו ולהיות קרובים אליו. ולעתיד כל הקרבנות בטלים חוץ מקרבן תודה.
וזה מה שרואים היום: מיום ליום עוד ועוד יהודים מתעוררים להלל ולהודות לה' בהתלהבות ובתשוקה. זו ההכנה לגאולה השלמה.
מזון הנשמה
"כמו חלב ודשן תשבע נפשי, ושפתי רננות יהלל פי" (תהילים סג, ו).
מבאר המלבי"ם: כמו שהמאכל משביע את הגוף, כך ההלל משביע את הנפש. הוא מזון הנשמה. וב"מסילת ישרים" כתב על דוד המלך, שאמר "תרננה שפתי כי אזמרה לך": השמחה התגברה בקרבו עד שהשפתיים עצמן רננו מאליהן.
כמה ה' אוהב אותנו, שהוא עצמו מעורר בנו את התשוקה להודות לו כדי לקרב אותנו אליו! נעשה את ביתנו מקדש, נודה על כל ילד ועל כל טוב, ונזכה במהרה לגאולה השלמה, לימים שכולם הלל והודיה.
📚 עוד חומרי לימוד על חנוכה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/