לקחים נפלאים מחנוכה

מדוע הרמב"ם מסיים את הלכות חנוכה ב"גדול השלום"
מאת: הרב יהודה טאוב

🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:

🎧 בקול הלשון  ·  ▶ סרטון בנושא ביוטיוב

📑 תוכן העניינים

א. הרמב"ם מסיים הלכות חנוכה בשלום בית - מדוע?

הרמב"ם מסיים את הלכות חנוכה במילים: "מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה מִצְוָה חֲבִיבָה הִיא עַד מְאוֹד... הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה... נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוּם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ, שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחַק לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם." מדוע דווקא בהלכות חנוכה, ולא במקום אחר, מסיים הרמב"ם בגדולת השלום ושלום הבית?

ב. הרמב"ן - נרות חנוכה לעולם קיימים

מובא בשם הרמב"ן (פרשת בהעלותך): כשאהרן הכהן היה עצוב על שלא השתתף בחנוכת הנשיאים, אמר לו הקדוש ברוך הוא: "שֶׁלְּךָ גְּדוֹלָה מִשֶּׁלָּהֶם, שֶׁהַנֵּרוֹת לְעוֹלָם קַיָּמִים." שואל הרמב"ן: כיצד "לעולם קיימים", והרי אין מנורה היום? מבאר: נרות החנוכה הם המשך המנורה של בית המקדש! החנוכייה היא המנורה, האדם המדליק הוא הכהן הגדול, והבית שבו מדליקים - הוא בית המקדש.

מובא בשם הרמב"ן, פרשת בהעלותך

לכן נרות חנוכה שונים מכל המצוות: הם ניתנים להדלקה רק בבית - "נֵר אִישׁ וּבֵיתוֹ" - "ביתו" זו אשתו, כי הבית שהוא מדליק בו הוא בית המקדש שלנו כיום. וכיוון שמחנוכה לומדים שהבית היהודי הוא בית מקדש קטן, מובן היטב מדוע מסיים הרמב"ם את הלכות חנוכה בגדולת השלום: מחנוכה לומדים שביתנו הוא בית המקדש, וממילא לומדים גם את גדולת השלום בבית, ואת חובת הכרת הטוב לאישה, שבזכותה שורה השכינה בבית - כמו שנכתב ב"שערי הודיה" (עמ' כז): "כל קלקול העולם התחיל מזה שאדם הראשון לא הכיר בטובה שבאישה."

ג. חנוכה - חג ההכנה

מבאר השפת אמת יסוד נוסף: חנוכה הוא חג של הכנה למצווה - ההדלקה (הכשרה) בזר (כל אדם), אך ההטבה (ניקוי וסידור המנורה) רק באהרן הכהן. גם אנו טורחים בהכנה להדלקה הרבה יותר מהדלקה עצמה - להכין את הנרות, השמן, הפתילות, לוקח הרבה יותר זמן מעצם ההדלקה. אומר השפת אמת: כך גם נוצר חנוכה עצמו - עם ישראל הכינו את המשכן, וגמרו את ההכנה בכסלו, אף שהמשכן עצמו נבנה רק באחד בניסן. אמר הקדוש ברוך הוא: אשלם לכסלו, שבו הכינו - ומכאן חנוכה, שכל עניינו חג של הכנה.

שפת אמת

מוסיף השפת אמת חידוש עמוק: כיוון שהנס האחרון (חנוכה) הוא בבחינת הכנה, יש בכוחו הכנה לגאולה העתידה - כשיהיה לנו התלהבות ותשוקה גדולה בהלל והודיה, כמו שכתוב "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק, אָבֹא בָם אוֹדֶה יָּהּ". ימי ההודיה הם בחינת "טעימה" מהעולם הבא, שכל עניינו יהיה להודות ולהלל לשמו הגדול - "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'".

חנוכה - חג ה"בית המקדש הביתי", המלמד גדול השלום; וגם חג ה"הכנה" - הכנה רוחנית לגאולה השלמה

📚 מקורות ומראי מקומות

  1. רמב"ם, הלכות חנוכה - סיום ההלכות בגדולת השלום
  2. מובא בשם הרמב"ן, פרשת בהעלותך - "שלך גדולה משלהם, שהנרות לעולם קיימים"
  3. מובא בחוברת "שערי הודיה", עמ' כז - הכרת הטוב לאישה
  4. שפת אמת, חנוכה - חנוכה כחג של הכנה
  5. תהלים קיח, יט - "פִּתְחוּ לִי שַׁעֲרֵי צֶדֶק"
  6. ישעיה יא, ט - "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה אֶת ה'"
▲