פורים
להודות על הישועה העתידה
הקומץ שדחה את הכסף
מסופר בגמרא (מגילה טז ע"א): באותו לילה שהמן בא לבקש לתלות את מרדכי, נדדה שנת המלך. המלך קרא בספר הזכרונות, ראה את טובת מרדכי, וציווה את המן להוליך אותו על סוס המלך בלבוש מלכות.
המן הלך לחפש את מרדכי, ומצא אותו בבית המדרש עם תלמידיו. שאל אותם: מה אתם לומדים? אמרו לו: אנו לומדים על קורבן העומר, הקומץ שהיו מקריבים בבית המקדש.
אמר להם המן: בא מלוא הקומץ של הקמח שלכם, ודחה את עשרת אלפים ככרי הכסף שלי.
הכוח שהפיל את המן היה קורבן העומר. מה מיוחד בו? קורבן העומר היה קורבן של תודה. הקריבו אותו בט"ז בניסן, כדי להודות לה' על התבואה החדשה שמתחילים לקצור.
ולמה דווקא קורבן של תודה הפיל את המן?
כוח שגדול מתפילה
"ויאמר ה' אל משה: מה תצעק אלי? דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות יד, טו).
מלמד אור החיים הקדוש: יש כוח גדול יותר מן התפילה, והוא הביטחון. גם למקום שהתפילה אינה מגיעה, הביטחון מגיע. לכן אמר ה': אל תצעק עכשיו, אלא יעשו מעשה של ביטחון, ובכוחו ייקרע הים.
ואיך חיים את הביטחון? כשעמדו ישראל על הים ושאלו את משה מה לעשות, אמר להם: אתם תהיו מפארים ומרוממים, ונותנים שיר ושבח וגדולה ותפארת, למי שהמלחמות שלו. מי שמודה על הישועה העתידה, מראה שהוא בוטח בה'.
היסוד
ההודיה על הישועה העתידה היא מעשה של ביטחון. וכוחה גדול מכל התפילות, עד שהיא קורעת גזירות.
עם שלומד איך חיים
מבאר הרב מפוניבז': המן היה בטוח בניצחונו. העץ של חמישים אמה עמד מוכן לעיני כולם. ובלילה שלפני כן, כמובא במדרש, אסר המן עשרים ושניים אלף תינוקות של בית רבן בשלשלאות ברזל, כדי להורגם למחרת.
הוא היה בטוח שימצא בבית המדרש בכי ושק ואפר כמו בתשעה באב, ושלכל הפחות לומדים שם הלכות קידוש השם. ומה מצא? לומדים על קורבן תודה.
אמר המן בלבו: עם כזה, שבמקום ללמוד איך מתים, לומד איך חיים ואיך מודים לה'. עם שבטוח כל כך בחסדו של בורא עולם, עד שכבר חושב איך להודות לו, עם כזה ודאי ינצח.
מחלוקת מרדכי ואסתר
שואל האדמו"ר מראדומסק, בעל "תפארת שלמה": מדוע הוציאו את מרדכי מן השק והאפר, רחצו אותו, הלבישו אותו בגדי מלכות והוליכו אותו בשמחה ברחובות? למה לא לתת לו להמשיך להתפלל ולבכות?
ועוד: אסתר שלחה בגדים למרדכי, והוא לא קיבל. למה שלחה? הרי הוא עצמו קרע את בגדיו בכוונה.
מבאר הרב: הייתה ביניהם מחלוקת איך מביאים ישועה. מרדכי סבר: על ידי צער, שק ותעניות. ואסתר סברה: ודאי צריך להתפלל, אבל אחרי התפילה צריך להיות בטוחים בישועת ה' עד שמתמלאים שמחה, כי "עוז וחדוה במקומו". כך עשתה היא עצמה: אחרי התפילה "ותלבש אסתר מלכות".
"והתענג על ה' ויתן לך משאלות לבך" (תהלים לז, ד).
והקדוש ברוך הוא הראה לדורות שהלכה כאסתר. לקח את מרדכי מן השק, הלביש אותו והרכיב אותו ברחובות, ובחורים רבים הלכו לפניו וקראו "ככה יעשה לאיש". מתוך השמחה התעורר מרדכי לשמחה והודה לה', וכך התחולל הנס.
לחיות את הישועה
תפילות לבדן אינן מספיקות תמיד. לפעמים צריך ישועה ממקום גבוה מאוד, ואז צריך לחיות ביטחון עד כדי הודיה ושירה על הישועה העתידה. זה הכוח ששבר את המן.
ואנחנו לומדים מכאן: אם רוצים לקרוע גזירות ולזכות לישועות, נודה לה' כבר עכשיו על הישועה שעוד תבוא. כוחה של ההודיה הזאת מגיע מעל כל המקטרגים.
אבינו שבשמים אוהב אותנו ורוצה בישועתנו. כשאנחנו בוטחים בו ומודים לו מראש, אנחנו מראים שאנחנו יודעים כמה הוא טוב. ה' יזכנו להודות לו על העבר, על ההווה ועל העתיד, ולא תיפסק השירה מפינו לעולם ועד.
📚 עוד חומרי לימוד על פורים – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/