🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
מספרת הגמרא (מגילה ט"ז ע"א): המן מגיע באמצע הלילה לבקש מאחשוורוש לתלות את מרדכי, ובאותו לילה נודדת שנת המלך, קורא בספר הזכרונות, ורואה מה עשה לו מרדכי. בדיוק אז מגיע המן, ונדרש להוליך את מרדכי ברחובות. יוצא מרדכי לבית המדרש ומוצא שם תלמידים לומדים.
שואל המן: "מה אתם לומדים?" עונים לו: "אנחנו לומדים על קורבן העומר" - קורבן תודה שהיו מקריבים בבית המקדש ביום הראשון של הקציר, להודות על התבואה החדשה. אמר המן: "יָבוֹא מְלֹא הַקֹּמֶץ שֶׁל קָרְבָּן הָעֹמֶר וְיִדְחֶה אֶת עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כֶּסֶף שֶׁלִּי". הכוח שהפיל את המן היה קורבן העומר שלמדו בני בית המדרש - קורבן ההודיה.
שואל הרב מפוניבז': המן היה בטוח שיגיע לבית המדרש וימצא את היהודים בוכים בשק ואפר - הרי מחר בבוקר הוא הולך להרוג את הילדים. אך במקום זאת, הוא מוצא אותם לומדים על קורבן תודה - איך היו מודים להשם על התבואה החדשה! אמר המן: עם כזה, שבמקום ללמוד איך מתים, לומד איך מודים - עם כל כך בטוח בחסדו של בורא עולם עד שהוא כבר חושב איך להודות לו - עם כזה ודאי ינצח.
מלמד אור החיים הקדוש (על "מַה תִּצְעַק אֵלָי, דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ") יסוד גדול: יש כוח גדול מתפילה - הביטחון. גם במקום שתפילה אינה מגיעה, הביטחון מגיע. כאשר אדם עושה מעשה של ביטחון, זה קורע לו את הים.
אומר האדמו"ר מאדוואמוצק: מדוע אסתר שולחת בגדים למרדכי לפני שהוא הולך לאחשוורוש? הייתה ביניהם מחלוקת: האם ישועה באה על ידי סיגופים ותענית, או על ידי עבודת השם בשמחה וביטחון.
הקדוש ברוך הוא רצה להראות שהלכה כאסתר - אחרי התפילה, צריך להיות בשמחה עצומה כאילו כבר קרתה הישועה. לכן הוציא את מרדכי מהשק ואפר, הלביש אותו בגדי מלכות, והרכיבו ברחובות.
יהי רצון שנזכה תמיד להודות להשם על העבר, על ההווה, ועל העתיד, ולא תיפסק השירה מפינו לעולם ועד.