שביעי של פסח
כוחה של שירה
חזקיהו שלא אמר שירה
לחזקיהו מלך יהודה נעשה נס גדול. סנחריב מלך אשור צר על ירושלים, ובלילה אחד יצא מלאך ה' והיכה במחנה אשור מאה שמונים וחמישה אלף איש. הארץ ניצלה.
אמרו חז"ל שביקש הקדוש ברוך הוא לעשות את חזקיהו משיח. כל התנאים נשלמו, והגאולה עמדה בפתח. אבל קטרגה מידת הדין:
"חזקיהו, שעשית לו כל הניסים הללו ולא אמר שירה לפניך, תעשהו משיח?" (סנהדרין צד ע"א).
למה באמת לא אמר חזקיהו שירה?
ונרצה להבין גם שאלה נוספת: מדוע אדם שאומר שירה, נמחלים לו עוונותיו? מה יש בשירה שיש בה כוח כזה? התשובה תתברר מתוך חזקיהו, ומתוך שירת דבורה.
"מודעת זאת בכל הארץ"
"זמרו ה' כי גאות עשה, מידעת זאת בכל הארץ" (ישעיה יב, ה).
המדרש מבאר: תחילת הפסוק היא דברי ישעיהו הנביא, שתבע מחזקיהו לשיר. וסוף הפסוק הוא תשובת חזקיהו: כבר מודעת זאת בכל הארץ! הרי כבר עמדה השמש בימי יהושע, וכל העולם ראה את גבורות ה'. מה עוד צריך לפרסם?
מכאן למדנו מה עניינה של השירה: פרסומי ניסא. השירה מפרסמת את הנס בכל העולם, ומזכירה אותו לדורות. חזקיהו חשב שאין בזה צורך, ובכך החסיר.
ב"מזמור המנורה" (תהלים סז), הכתוב בסידורים רבים בצורת מנורה, חוזר פסוק אחד פעמיים, בשני הקנים הסמוכים לאמצע: "יודוך עמים אלוקים, יודוך עמים כלם". כי זו תכלית הבריאה: שכל העולם יכיר את ה'.
אנחנו איננו מבינים עד כמה גדול הדבר, לפרסם את גבורת ה'. כל פעם שאדם מספר נס, הוא מקרב את היום שבו כל העולם יכיר את בורא עולם.
תפקיד השירה
השירה מפרסמת את הנס בכל הארץ, ומשאירה אותו חי בלב לדורות.
ניגון מסיני
על שירת האזינו נאמר "כתבו לכם את השירה הזאת" (דברים לא, יט), ומבאר הרמב"ן שנקראת שירה כי ישראל יאמרוה תמיד בשיר ובזמרה. והשירות בתורה נכתבות "אריח על גבי לבנה", עם רווחים ריקים. מבאר הרמב"ן: אלה מקומות הנעימה, שבהם מנגנים בלי מילים.
ובהקדמת "פאת השולחן" מובא בשם הגאון מווילנה שחכמת המוזיקה נוגעת לסודות התורה ולשירי הלויים, ושמשה רבנו הביא מסיני ניגונים רבים. ומסתבר שאחד מהם היה הניגון של שירת האזינו, שאבד לצערנו במשך הדורות.
שתי מעלות
למה השירה זוכרת את הנס זמן רב כל כך? משום שתי מעלות. הראשונה: מילים יבשות, אחרי כמה פעמים מתעייפים מהן. אבל שיר אפשר לשיר שוב ושוב, גם כשיודעים אותו בעל פה.
והשנייה: המילים פונות אל השכל, והשירה פונה אל הלב. וזו מטרת הבריאה: "וידעת היום והשבת אל לבבך" (דברים ד, לט). "והשבת" לשון חזרה: מה שחוזרים עליו שוב ושוב, נכנס אל הלב, והאדם מתמלא אהבה והודיה לה'.
שירת דבורה
"ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר" (שופטים ה, א).
זו לא הייתה שירה של רגע. היא התפרסמה בכל ישראל, וזמרו אותה בכל מקום. הנס חדר עמוק אל הלב, ונזכר לא כמאורע היסטורי אלא כחוויה מרגשת. וכשזוכרים כמה ה' אוהב אותנו, כאב את בנו, מתעוררת גם בנו אהבה עזה אליו.
כל מיתרי הלב רטטו בסערת רגש ההודיה, שעלתה מן הניגון. ומה שנכנס כך ללב, לא נשכח במהרה.
לכן נמחלו עוונותיהם, ונעשו בריאה חדשה של ממש. וראיה לכך: לפני דבורה כתוב "ויספו בני ישראל לעשות הרע", לשון הוספה. ואחרי השירה כתוב "ויעשו בני ישראל הרע" (שופטים ו, א), בלי "ויספו". הכול נמחה, ואין הוספה על הישן.
יוצאים בשיר
המשנה במסכת שבת אומרת: "במה בהמה יוצאה... וכל בעלי השיר יוצאין בשיר ונמשכין בשיר" (שבת ה, א). ובספר "תורה אור" לבעל התניא דרשו: איך יוצא אדם מן הבהמיות שבו? בשיר! מי ששר לה' מתוך לב מלא רגש, יוצא בשיר מבהמיותו, ונמשך בשיר אל בורא עולם.
שיר חדש
"שירו לה' שיר חדש". כשקורה לנו נס, כשקורה דבר טוב, כמה חשוב לנצל את הרגע שבו הלב מתעורר, ולשיר לה'. ואל נשמור את הנס רק לעצמנו: נספר אותו לאחרים, "מודעת זאת בכל הארץ".
תן את לבך להתבונן בניסי ה'. העמק ברגשותיך את האהבה שמתעוררת כשמכירים בנס. בכוחו של שיר כזה להפוך את האדם למהות אחרת, לבריאה חדשה.
ילדים יכולים לבחור השבוע שיר אחד של תודה לה', ולשיר אותו בכל יום. ומבוגרים יכולים לספר בשולחן השבת על חסד אחד שה' עשה להם.
אבינו שבשמיים מחכה לשמוע את שירתנו. חזקיהו היה קרוב לגאולה, וחסרה רק שירה. נשיר לה' מכל הלב, נספר את ניסיו לכל העולם, ונזכה להיות בריאה חדשה ולשיר לו שיר חדש על גאולתנו.
📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/