חנוכה
להודות על הזמן הזה
חג ההודיה
תמיד צריך להודות לה'. אבל חנוכה הוא חג שכל מהותו נקבעה בשביל להודות:
"קבעום ועשאום ימים טובים בהלל והודאה" (שבת כא ע"ב).
כשם שפסח הוא חג האמונה וסוכות חג השמחה, חנוכה הוא חג ההודיה. וכך כותב רש"י במסכת שבת, שעיקר חנוכה להודאה נתקן. ומי שפותח את הלב בימים האלה, מתקיים בו "פתחו לי שערי צדק, אבא בם אודה יה" (תהלים קיח, יט).
אבל ניסים היו כל השנה, גם בפסח וגם בפורים. מה מיוחד בניסי חנוכה, שהם מסוגלים יותר מכל השנה להודיה?
נאמרו על כך תירוצים רבים. ובימים אלה נלמד צד אחד של התשובה: חנוכה מלמד אותנו להודות לא רק על מה שהיה, אלא על מה שקורה איתנו עכשיו.
ואנחנו רואים בחוש איך עם ישראל מתעורר בימים האלה להודות. יהודים מחפשים חוברות ועלונים על הודיה, ושרים יחד "מזמור לתודה" אחרי הדלקת הנרות.
ומה עם אמירת "מזמור לתודה" בלילה, כשיש נוהגים שלא לומר תהלים בלילה?
מסתבר שאין בכך בעיה, כשאומרים אותו כדי להודות לה' ולא כלימוד. גם בעל "יסוד ושורש העבודה" כתב לומר "מזמור שיר חנוכת הבית" בהתלהבות. ואדרבה, נאה ויפה לומר "מזמור לתודה" אחרי ההדלקה.
"בזמן הזה"
חנוכה הוא לא רק להודות על הניסים של פעם, אלא גם על הניסים שקורים עכשיו. ויש לכך שתי ראיות.
הראשונה, הלבוש כותב על "שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה": אנו מודים על הניסים שעשית לאבותינו אז, וגם על הניסים שאתה עושה לנו בזמן הזה, בכל יום ויום, ניסים נגלים ונסתרים, כמו בזמן אבותינו.
והשנייה, ב"על הניסים" אנו אומרים:
"ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כהיום הזה".
מה זה "כהיום הזה"? הנס היה לפני אלפי שנים! אלא שמי שמתבונן בניסים של אז, נפתחות עיניו, והוא מתחיל לראות את הניסים שנעשים איתו היום.
ואז רואים שהתשועה הגדולה והפורקן לא נעשו רק אז. הם נעשים גם היום, בכל יום, אלא שצריך לפקוח את העיניים ולהתבונן.
נרות של עכשיו
ניסי העבר פותחים את העיניים לניסי ההווה. "בימים ההם" מלמד אותנו לראות "בזמן הזה".
המשגיח שאהב לספר
הגאון רבי דב יפה זצ"ל, המשגיח של ישיבת כפר חסידים, היה מדבר תמיד על חסדי ה' בארץ ישראל. הוא הביא את דברי ספר "חרדים", שבכל רגע שאדם נמצא בארץ ישראל הוא מקיים מצווה, ועיקר שכר המצווה הוא השמחה בה. ולכן היושב בארץ צריך להיות שמח תמיד.
גם בימיו האחרונים, בחולשה גדולה, היה מתמלא פתאום שמחה ואומר בהתרגשות: "אני נמצא בארץ ישראל! בארץ הקודש! כל רגע זו מצווה!"
והיה מספר שוב ושוב על הנס שעם ישראל חי והתורה פורחת. לפני המלחמה, קודם שנחרבו מרכזי התורה באירופה, למדו בישיבות כאלף וחמש מאות בחורים, והיום רק בישיבת מיר לבדה לומדים שבעת אלפים. וכשנשאל למה הוא חוזר על כך כל כך הרבה, ענה: "אני מאוד אוהב לספר את חסדי ה'".
ובחתונות היה אומר בהתרגשות: לא פשוט שזוכים לראות בעינינו את ההבטחה "עוד ישמע... קול ששון וקול שמחה, קול חתן וקול כלה" (ירמיה לג, י-יא). כשלא מתבוננים, הכול נראה מובן מאליו. ויש מצווה להתבונן ולספר.
נר למעלה מעשרים אמה
הגמרא אומרת: "נר של חנוכה שהניחה למעלה מעשרים אמה, פסולה" (שבת כב ע"א). ומיד אחר כך מביאה דרשה על יוסף:
"והבור רק, אין בו מים" (בראשית לז, כד). מים אין בו, אבל נחשים ועקרבים יש בו.
מה עושה הדרשה על יוסף באמצע הלכות חנוכה?
התירוץ הפשוט: אותם חכמים אמרו את שתי הדרשות. אבל יש ביניהן גם קשר נפלא. מה הוא נר למעלה מעשרים אמה? כשקורים לאדם ניסים, לפעמים הוא מניח אותם "בגובה": נס גדול, נפלא, אבל רחוק ממני. הוא לא מחבר אותו לחיים שלו. ונר כזה פסול.
ומכאן לאחי יוסף. הקשו המפרשים: אם יוסף ניצל מנחשים ועקרבים, איך יכלו אחיו למכור אותו? הרי ראו שה' מציל אותו! יש שתירצו שלא ראו. ואפשר לומר עוד: היה שם ויכוח, ותאוות הניצוח משבשת את עיני השכל. הם ראו נס, ולא חיברו אותו למציאות.
ולכן, כך נראה, נענשו האחים. הם ראו בעיניהם נס גדול, ראו כמה ה' אוהב את יוסף, ובכל זאת לא התבוננו ולא הסיקו מכך דבר. זה הקשר לנר חנוכה: נס שלא מחובר למציאות, כמו נר שהונח למעלה מעשרים אמה, פסול.
"נס" מלשון להתנוסס
ולא לחינם קוראים לזה "נס", כמו דגל שמתנוסס, "כנס על הגבעה" (ישעיה ל, יז). הנס נועד להעיר אותנו, להראות לנו את אהבת ה', כדי שנתפעל ונשיר לו.
ההודיה וההתבוננות בחסדי ה' פשוט מאירות את החיים. מי שרואה את הניסים, חי בשמחה. ומי שמניח אותם רחוק, למעלה מעשרים אמה, מפסיד את האור.
ננסה השנה, ליד הנרות, להוריד את הנס מגובה עשרים אמה אל תוך החיים שלנו. כל אחד מהמשפחה יכול לספר נס קטן אחד שקרה לו השנה: רפואה, הצלה, שמחה, או סתם חסד יומיומי שלא שמנו אליו לב.
"עבדו את ה' בשמחה, באו לפניו ברננה" (תהלים ק, ב).
אבינו שבשמיים עושה איתנו ניסים בכל יום, "בימים ההם בזמן הזה". נתבונן בחסדיו, נספר אותם באהבה, ונודה לו מכל הלב, עד שהאור של חנוכה יאיר את כל חיינו.
📚 עוד חומרי לימוד על חנוכה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/