סוכות
זמן שמחתנו
הבטחה לכל השנה
"שבעת ימים תחג לה' אלקיך... והיית אך שמח" (דברים טז, טו).
אומר רש"י: לפי פשוטו, אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה. והאברבנאל מבאר: אם ישמח האדם בחג הסוכות, יהיה שמח וטוב לב כל השנה. ואם יתעצב בראשית השנה, העצבות תימשך. כי כך טבע המציאות: השמח בחלקו משיג ששון ושמחה.
וכך כותב ה"פלא יועץ" בשם גורי האריז"ל: מי שיהיה שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הקדוש הזה, מובטח לו שתעלה לו שנה טובה, ויהיה לעולם שמח. לכן צריך להתגבר, לשכוח כל עצבות, ולשמוח בכל יום מימי החג שמחה חדשה.
מה היא השמחה המיוחדת של סוכות? ומדוע היא נמשכת כל השנה?
"ורצית בנו"
מבאר בעל "שיח יצחק" בסידור הגר"א: בתפילת הרגלים אנו אומרים "אתה בחרתנו מכל העמים, אהבת אותנו ורצית בנו". "אתה בחרתנו" כנגד פסח, יציאת מצרים. "אהבת אותנו" כנגד שבועות, מתן תורה. "ורצית בנו" כנגד סוכות: כפרת עוון העגל והשראת השכינה. ועל כן נאמרה בסוכות שמחה יתרה מכל המועדים.
וכותב ב"עבודת הגרשוני", אחיינו ותלמידו של הגאון מווילנה: אנו מצווים לשמוח בשמחתו יתברך, על שאנו זוכים לחסות בצל כנפיו יותר מכל אומה ולשון.
וזה עניין הסוכה: אחרי שנטהרנו ביום הכיפורים, אנו יושבים "בצילא דמהימנותא", בצל האמונה, וחוזרים להיות דבוקים בה'.
השמחה הטבעית
המצב הטבעי של האדם, כשהוא קרוב לה', הוא שמחה. רק החטאים מביאים עצבות, כי הם מרחיקים אותנו ממקור הטוב. וכשה' מכפר לנו ביום הכיפורים, השמחה חוזרת מעצמה.
ראו תינוק: אין לו עבירות, הוא טהור. אף אחד לא לימד אותו לשמוח, והוא פשוט מחייך כל הזמן. כך גם אנחנו בסוכות, אחרי הטהרה.
היסוד
הקרבה לה' היא השמחה הטבעית של הנשמה. מה שמפריד ומעציב הוא רק החטא.
בית השואבה
מבאר הרב וולבה שאת זה רואים בשמחת בית השואבה. אומרת הגמרא (סוכה נג ע"א):
יש מהן אומרים "אשרי ילדותנו שלא ביישה את זקנותנו", אלו חסידים ואנשי מעשה. ויש מהן אומרים "אשרי זקנותנו שכיפרה את ילדותנו", אלו בעלי תשובה. אלו ואלו אומרים: "אשרי מי שלא חטא, ומי שחטא ישוב וימחול לו".
השמחה כולה סובבת סביב נקודה אחת: שזכינו להיות נקיים מעוון ולחזור אל ה'.
הודיה ושמחה
במזמור לתודה כתוב מיד: "עבדו את ה' בשמחה" (תהלים ק, ב). מה הקשר? ביום הכיפורים עיקר התשובה הוא הווידוי, ומי שמתוודה מודה: מודה שהטוב האמיתי הוא התורה והמצוות, ושהוא רוצה לחזור אל ה'. אחרי ההודיה הזאת אנו חוזרים לדבקות, ומגיעה שמחת הסוכות.
שמחה שנמשכת
"כי אם עונתיכם היו מבדלים בינכם לבין אלקיכם" (ישעיה נט, ב).
סוכות הוא ראשון לחשבון עוונות. מי שמתאמץ בחג בכל כוחו לא להפסיק את הדבקות בה', שומר שלא לחטוא ושלא להיות עצוב, כי גם העצבות מפרידה, זוכה לסייעתא דשמיא. פותחים לו פתח כפתחו של אולם, והשמחה הטבעית של הנשמה נמשכת אצלו כל השנה.
הקדוש ברוך הוא רוצה בנו. הוא סלח לנו, הכניס אותנו לסוכתו ופרש עלינו את צל כנפיו. יהי רצון שנשמח בחג הסוכות, ושהשמחה הזאת תמשיך איתנו כל השנה, להיות שמחים ודבוקים בה' תמיד.
📚 עוד חומרי לימוד על סוכות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/