🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
בפרשת ראה, הפסוק על חג הסוכות מסתיים: "וְהָיִיתָ אַךְ שָׂמֵחַ". רש"י מבאר שלפי פשוטו, אין זה לשון ציווי אלא לשון הבטחה. מרחיב האברבנאל: "והיית אך שמח" מבטיח שאם ישמח האדם בחג הסוכות, יהיה שמח וטוב לב כל השנה; ואם יתעצב - העצבות תימשך. "כי כן טבע המציאות: השמח בחלקו - ששון ושמחה ישיג."
כותב ה"פלא יועץ" בשם גורי האר"י: "וְצִוָּנוּ לִשְׂמֹחַ שִׂמְחָה שֶׁל מִצְוָה, וְהוּא סִימָן טוֹב לְכָל הַשָּׁנָה." מי שיהיה שמח וטוב לב ולא יצטער כלל בחג הזה - מובטח לו שתעלה לו שנה טובה, ויהיה לעולם שמח. ולכן צריך האדם בחג הסוכות להתגבר על עצמו ולשכוח את כל העצבות, ולשמוח בכל יום מימי הסוכות בשמחה חדשה.
פלא יועץ, ערך "סוכה", בשם גורי האר"ימהי בדיוק השמחה המיוחדת של חג הסוכות? מבאר ה"שיח יצחק" בסידור הגר"א: בתפילת שלוש רגלים אנו אומרים "אַתָּה בְחַרְתָּנוּ... אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ" - שלושה לשונות כנגד שלושת הרגלים. "בחרתנו" כנגד פסח (יציאת מצרים - הבחירה). "אהבת אותנו" כנגד שבועות (מעמד הר סיני - מתן תורה). "רצית בנו" כנגד סוכות - כפרת עוון העגל והשראת השכינה מחדש. ולכן נאמרה בסוכות שמחה יתרה יותר מכל המועדים - כי אחרי חטא העגל, כשחזרה השכינה לשרות על עם ישראל, השמחה הייתה גדולה במיוחד.
מבאר ספר "עבודת הגרשוני" (אחיינו ותלמידו של הגר"א): ביום הכיפורים משה רבנו ירד מן ההר עם הסליחה, ומיד ציווה על נדבות המשכן (יא-יג בתשרי). ביום י"ד הכריזו שדי בנדבות, וביום ט"ו התחילו לבנות את המשכן - ואז חזרה השראת השכינה לישראל. "כִּי בַסֻּכֹּת הוֹשַׁבְתִּי" הוא ענן הכבוד שחזר עם השראת השכינה, ולכן ציווה ה' לעשות את חג הסוכות בט"ו בתשרי - יום תחילת בניית המשכן וחזרת השכינה.
ספר "עבודת הגרשוני"גם בימינו, ללא בית המקדש, נשארה הסגולה המיוחדת: אחרי יום הכיפורים, אחרי שה' סולח לנו על כל עוונותינו, אנו יוצאים נקיים ודבוקים בקדוש ברוך הוא - וזהו זמן של שמחה. המצב הטבעי של האדם הוא שכשהוא קרוב לה' - הוא שמח באופן טבעי. רק החטאים גורמים לעצבות ולתחושת ריחוק. לכן, אחרי הטהרה של יום הכיפורים, השמחה חוזרת באופן טבעי - "כְּתִינוֹק" שאין לו עוונות, וממילא הוא שמח תמיד.
הגמרא (סוכה נג, ע"א) על שמחת בית השואבה: "יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים - אַשְׁרֵי יַלְדוּתֵנוּ שֶׁלֹּא בִּיְּשָׁה אֶת זִקְנוּתֵנוּ, אֵלּוּ חֲסִידִים וְאַנְשֵׁי מַעֲשֶׂה. יֵשׁ מֵהֶם אוֹמְרִים - אַשְׁרֵי זִקְנוּתֵנוּ שֶׁכִּפְּרָה אֶת יַלְדוּתֵנוּ, אֵלּוּ בַּעֲלֵי תְשׁוּבָה. וְאֵלּוּ וָאֵלּוּ אוֹמְרִים - אַשְׁרֵי מִי שֶׁלֹּא חָטָא, וּמִי שֶׁחָטָא יָשׁוּב וְיִמָּחֵל לוֹ." כל השמחה מתמקדת בנקודה אחת: הטהרה מהעוונות.
גמרא סוכה נג, ע"אמה הקשר בין ההודיה לשמחה? עיקר התשובה ביום הכיפורים היא הווידוי - הודאה שהטוב האמיתי הוא ערך התורה והמצוות. אחרי הווידוי, חוזרים אנו להיות דבוקים בקדוש ברוך הוא, וזהו המצב הטבעי של שמחה. ומי שמשתדל בכל כוחו בחג הסוכות שלא להפסיק את הדביקות בבורא (על ידי שמירה מעבירות ומעצבות, ששתיהן מפרידות בין האדם לה') - זוכה לסייעתא דשמיא מיוחדת שממנה נמשכת השמחה לכל השנה כולה.