← לספר המלא

להודות
ולהלל
דבר תורה
לחנוכה
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

חנוכה

וקבעו שמונת ימי חנוכה להודות

מהות הימים

בסוף "על הניסים", אחרי שמפרטים את נס המלחמה והדלקת הנרות, אנו אומרים:

"והדליקו נרות בחצרות קדשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול".

מהות ימי חנוכה היא הלל והודיה. לכן תיקנו חז"ל לומר הלל גמור בכל שמונת הימים.

כותב הבן איש חי: "ויזהר בהלל של חנוכה, כי אפילו בחג המצות אין אומרים הלל גמור", חוץ מן היום הראשון ומליל הסדר, "וכאן אומרים הלל גמור שמונה ימים. על כן יאמר אותו בכוונה ובשמחה רבה".

רק הלל והודיה

בחנוכה לא נקבעו מצוות נוספות מלבד הדלקת הנרות, שהיא פרסום הנס. אין סעודה מיוחדת, וכבר כתב הרמ"א שהסעודות הן סעודות רשות, אלא אם כן אומרים בהן דברי תורה. את הימים קבעו בעיקר להלל ולהודיה.

היסוד

עצם ההזדמנות להודות לה' היא שמחה גדולה, סעודה גדולה ומצווה יסודית, יותר מכל הסעודות.

מזמור שיר חנוכת הבית

אחרי הדלקת הנרות נוהגים לומר "מזמור שיר חנוכת הבית לדוד". דוד לא בנה את בית המקדש, אבל הכין את כל צרכיו, וברוח קודשו הכין גם את המזמור. ובו הוא מודה לא רק על הבית, אלא על כל חייו:

"ארוממך ה' כי דליתני ולא שמחת איבי לי. ה' אלקי שועתי אליך ותרפאני. ה' העלית מן שאול נפשי, חייתני מירדי בור" (תהלים ל, ב-ד).

כשמודים על דבר אחד, מודים על הכל. לכן בימי חנוכה, כשמתכנסים ועושים מסיבות, זה הזמן להודות על כל הטובות, הכלליות והפרטיות. ונאמר את ההלל ואת "על הניסים" בכוונה, כי תודה בלי כוונה חסרה את עיקרה. ואם אפשר, גם בניגון.

וזו גם הסיבה שאנו שרים "מעוז צור". בתיו מקיפים את כל הדורות: מצרים, בבל, פורים ויוון. כי כשמודים על חנוכה, מודים על כל הניסים, שהיו, שישנם ושעוד יהיו: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות".

המילה הראשונה: מודה

מדגיש הרב פינקוס בספרו "נפש שמשון": המילה הראשונה שיהודי אומר כשהוא מתעורר היא "מודה", ולא "אני". בטבע הדברים אדם רואה קודם את עצמו, אבל חז"ל תיקנו להתחיל בהודיה. ובשם רבי אלימלך מליז'נסק: באמירת "מודה" נכנס האדם לעולם של תהילה, ששם אין קטרוגים.

ומובא בספר "יוסף תודה", שכתבו המקובלים שה' שומר את הנשמה בלילה שלא תתחלף באחרת. לכן אומרים "שהחזרת בי נשמתי", הנשמה שלי. וכן מבאר ה"בני יששכר" מדוע מברכים בכל יום "שלא עשני גוי": כי בכל לילה הייתה הנשמה יכולה להתחלף, ואנו מודים שה' שמר עליה.

איך ניגשים אל המלך

על פי הרמב"ם, סדר התפילה הוא שבח, בקשה והודיה. ובספר "הליכות שלמה" מובא בשם רבי שלמה זלמן אויערבך שנשים יוצאות ידי הודיה בבוקר באמירת "מודה אני", ואישה הטרודה בילדיה תאמר לכל הפחות "מודה אני", תבקש בקשה, ושוב תודה בקצרה.

ובספר "לקט רשימות" מובא בשם המשגיח דלייקווד: אי אפשר סתם לגשת אל המלך. "לעולם יסדר אדם שבחו של מקום ואחר כך יתפלל". קודם מכירים בגדולתו, אחר כך מבקשים, ושוב מודים. צורת הדברים בונה את הקשר.

כשאנו פותחים כל בוקר במילה "מודה", ומקדישים את ימי החנוכה להלל ולהודיה, אנו בונים קשר של אהבה עם אבינו שבשמים. יהי רצון שנזכה להידבק בו, ולהדליק את נרות המנורה בחנוכת בית המקדש, בקרוב במהרה בימינו.

📚 עוד חומרי לימוד על חנוכה – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא