שביעי של פסח
התחזקות משירת הים
היונה בין הנשר לנחש
על הפסוק "יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה" (שיר השירים ב, יד) אומר המדרש משל: יונה בורחת מן הנשר, רואה חור בסלע ורוצה להימלט לתוכו, ופתאום יוצא משם נחש. היא אינה יודעת לאן לפנות.
כך היו ישראל לפני קריעת ים סוף: מאחוריהם מצרים עם הרכב והפרשים, לפניהם הים, ובצדדים, במדבר, נחשים ועקרבים.
מדוע הביאם ה' למצב כזה?
עונה המדרש: כדי שיזעקו ויתפללו מעומק הלב, וכדי לשמוע את השירה שתפרוץ מפיהם אחר כך: "אז ישיר משה ובני ישראל".
אמונה שלמה
ויש עוד תירוץ, על פי שאלה ששאל אחד מתלמידי החכמים: מדוע רק אחרי קריעת ים סוף נאמר "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" (שמות יד, לא)? הרי ראו במצרים מכות ומופתים רבים!
ותירץ: במצרים המכות היו על המצרים, ולבני ישראל היה אור במושבותם. כל עוד הסכנה אינה נוגעת באדם עצמו, יש מקום ליצר לומר: "זה לא שייך אליי". בים סוף הסכנה הייתה אצלם ממש, ולכן הגיעו לאמונה שלמה.
היסוד
הקדוש ברוך הוא העמיד אותם בשפל המדרגה, בין חיים למוות, כדי להביא אותם לאמונה השלמה. ומתוך האמונה הזאת פרצה השירה.
שירה ולא הלל
אומרת הגמרא: ביקשו מלאכי השרת לומר שירה, ואמר להם הקדוש ברוך הוא: "מעשה ידי טובעין בים ואתם אומרים שירה?" (סנהדרין לט ע"ב). ובמדרש מובא שהמלאכים אמרו שירה אחרי ישראל, "קדמו שרים אחר נוגנים". מתרץ המהרש"א: המלאכים אמרו הלל, אבל "אז ישיר", השירה עצמה, לא הורשו לומר.
ועוד מובא: מיום שנברא העולם לא אמר איש שירה עד שאמרו ישראל על הים. שואל בעל "בינה לעתים": הרי אדם הראשון אמר "מזמור שיר ליום השבת", ולאה אמרה "הפעם אודה את ה'"!
והתשובה: הודיה באה מן השכל, ונאמרת בפה. שירה מתפרצת מכל הלב, בהתלהבות, בשמחה, עם כל הנשמה. ועוד: שירה של כל עם ישראל יחד עם משה רבנו עדיין לא הייתה. אינה דומה שירת יחיד לשירת רבים.
שירת הים בכל יום
את שירת הים אנו אומרים בכל יום בפסוקי דזמרה. מביא המשנה ברורה בשם הזוהר הקדוש: כל מי שאומר שירת הים בשמחה ובהתלהבות בכל יום, מוחלים לו כל עוונותיו.
ומובא בשם הגאון המקובל רבי עובדיה הדאיה: כשאומרים את השירה כראוי, מעוררים את משה, אהרן, מרים וכל ישראל, וכאילו הם אומרים איתנו עכשיו את השירה. כמו דוד המלך, שביקש "אגורה באהלך עולמים", ושפתותיו דובבות בקבר כשאומרים את תהילותיו.
זו נחת רוח גדולה לפני ה', והאדם מגיע לדבקות נוראה, לתשובה מאהבה. לכן אין פלא שנמחלים עוונותיו.
כאילו עובר בתוך הים
מסופר על רבי יחזקאל לוינשטיין זצ"ל, שכשאמר שירת הים היה מסדר שני טורי ספסלים ועובר ביניהם, כאילו הוא עובר בים ביבשה. והמשגיח רבי דן סגל אומר אותה כל השנה בניגון של ליל שביעי של פסח, בהתלהבות ובהתרגשות.
אבינו שבשמיים, שהעביר אותנו בים ביבשה, ממתין לשמוע את קולנו: "השמיעיני את קולך, כי קולך ערב". ה' יזכנו לכוון בשירת הים בכל יום, ועל ידי זה ניוושע ונגאל, ונשיר כל ישראל יחד שיר חדש.
📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/