התחזקות משירת הים

במצרים כל המכות והאותות היו על המצרים, ולבני ישראל היה אור במושבותם - לא נפגעו. בטבע, כל עוד הסכנה אינה נוגעת לאדם עצמו, יש עדיין מקום ליצר הרע להטיל ספק. אבל בקריעת ים סוף הסכנה והניסיון היו ממש אצלם - ולכן דווקא שם הגיעו לדרגת אמונה שלמה וחזקה.

עוד מובא מדרש: "מיום שברא הקדוש ברוך הוא את עולמו, לא היה מי שאמר שירה עד שבאו ישראל ואמרו שירה על הים" - והרי גם אדם הראשון אמר "מזמור שיר ליום השבת", וגם לאה אמנו הודתה! מבאר: יש הבדל בין הלל לשירה - שירה מתפרצת מכל הלב, בהתלהבות, עם כל הנשמה, בעוד הודיה יכולה לבוא מהשכל, בפה, ללא אותה עוצמה. או: שירת עם ישראל כולו יחד עדיפה על שירת יחיד.

מובא בשם רבי עובדיה הדאיה: אם אומרים שירת הים כראוי, בשמחה ובכוונה, מעוררים כביכול את משה, אהרן, מרים הנביאה וכל ישראל שאומרים איתו עכשיו את השירה, כמו ששפתותיו של דוד המלך דובבות בקבר כשאומרים תהילים. פעולה כזו מביאה לדבקות נוראה שאין למעלה ממנה, ולכן נמחלים כל העוונות.