← לספר המלא

השמחה
וההודיה
דבר תורה
לחג הסוכות
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

סוכות

השמחה בהודיה לה'

לזכור את הטובות

התורה ציוותה אותנו לשמוח ברגלים:

"ושמחת בחגך" (דברים טז, יד).

ספר החינוך מבאר שהאדם צריך מטבעו לשמוח מפעם לפעם, ולכן "קבע לנו זמנים בשנה למועדים, לזכור בהם הניסים והטובות אשר גמלנו". שמחת החג היא שמחה של זיכרון החסדים.

ובמקום אחר כותב ספר החינוך, שבכוונה נקבעה השמחה המיוחדת בחג הסוכות, בזמן האסיף. אז הלב שמח וטוב, וזה הזמן שבו הלב נפתח ומודים לה'.

הלל בשמחה רבה

לכן תיקנו חז"ל לגמור את ההלל בשמונת ימי החג. והבן איש חי כתב על ההלל של חנוכה:

"וכאן אומרים הלל גמור שמונה ימים, על כן יאמר אותו בכוונה ובשמחה רבה" (בן איש חי, שנה ראשונה, וישב).

כשאדם רוצה להודות מכל הלב, הוא חייב להיות בשמחה. אם חסר לו בשמחה, חסר לו בהודיה. אבל כשהוא שמח וטוב לב, ההודיה נובעת מעומק הלב.

וגם הזוהר הקדוש קושר את השמחה עם ההודיה: חייב אדם לשמוח בכל מה שקורה איתו, ולהודות לקדוש ברוך הוא. עם ארבעת המינים, הסוכה ושמחת הרגל, ההלל נעשה הלל מושלם, בשמחה עצומה ובהודיה גדולה.

היסוד

השמחה וההודיה הולכות יד ביד. מי ששמח באמת, מודה באמת.

וגם להפך

כתוב בספר "צידה לדרך":

"וישבח את השם יתברך לילו ויומו, ויזכור טובתו עמו בסתר ובגלוי, וירוץ לעבודתו בשמחה וטוב לבב".

לא רק השמחה מביאה הודיה. גם ההודיה מביאה שמחה. אדם שיש לו שמחה בבית, חתונה או בר מצווה, מודה לה' מכל הלב. אבל מי שמתרגל להודות תמיד, מראה שהוא בוטח בה' ומלא סיפוק, ולכן הוא תמיד בשמחה.

שמחת החג לכל השנה

זו העצה למשוך את שמחת החג לכל השנה: לקבל על עצמנו להודות לה' תמיד, על כל דבר קטן וגדול. ילד יכול להודות על הלחם ועל חבר טוב, ומבוגר יכול למנות בכל יום שלושה חסדים שקיבל. וממילא נהיה בשמחה, נעבוד את ה' בטוב לבב, ונאיר פנים לאנשים.

אבינו שבשמיים גמל איתנו טובות רבות כל כך. נשמח בו ונודה לו בכל לבנו, ונזכה לשמחה האמיתית בבניין בית המקדש, במהרה בימינו.

📚 עוד חומרי לימוד על חג הסוכות – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא