← לספר המלא

שירת
בניו
דבר תורה
לשביעי של פסח
מאת
הרב יהודה טאוב
הגופן בחוברת זו: Frank Ruhl Libre

שביעי של פסח

ה' משתוקק לשירת בניו

יונה בין נשר לנחש

מובא במדרש רבה שלפני קריעת ים סוף היו ישראל במצב נורא. המצרים רודפים אחריהם, הים סוער לפניהם, מימינם חיות רעות ומשמאלם נחשים ועקרבים. ועל אותו מצב קורא המדרש את הפסוק:

"יונתי בחגוי הסלע בסתר המדרגה, הראיני את מראיך השמיעני את קולך, כי קולך ערב ומראיך נאוה" (שיר השירים ב, יד).

"יונתי" היא כנסת ישראל. היא דומה ליונה שבורחת מפני הנשר, ונכנסת אל נקיק בסלע להסתתר. והנה נחש יוצא לקראתה. מאחוריה הנשר ולפניה הנחש. לאן תברח?

"בסתר המדרגה": כשנשאו ישראל עיניהם למרום, ראו איך שרו של מצרים מקטרג: "הללו עובדי עבודה זרה והללו עובדי עבודה זרה". הם הרגישו בשפל המדרגה, וזעקו אל ה' מקירות לבם.

"מה תצעק אליי"

והקדוש ברוך הוא קיבל את זעקתם:

"מה תצעק אלי, דבר אל בני ישראל ויסעו" (שמות יד, טו).

אונקלוס מתרגם: "קבילית צלותך", קיבלתי את תפילתך. ואיך זה בפשט המילים? לפי הטעמים יש לפסק: "מה תצעק" — "אליי". הצעקה כבר הגיעה אליי.

ומדוע הביא ה' את ישראל למצב כזה?

עונה המדרש: כי נתאווה לתפילתם ולזעקתם.

הראיני והשמיעני

מוסיף הגאון מווילנא בפירושו לשיר השירים: מה רצה מהם ה' באותם רגעים? זה כתוב בהמשך הפסוק.

"הראיני את מראיך": הראי לי מעשה של מסירות נפש, כמו נחשון בן עמינדב שקפץ לים. זהו "דבר אל בני ישראל ויסעו".

"השמיעני את קולך": שיאמרו לפניו שירת הים, שחביבה עליו עד מאוד, עד שתיקנו לאומרה בכל יום. ולפי חלק מהדעות התחילו לומר אותה עוד לפני הישועה, וזהו "עזי וזמרת י-ה ויהי לי לישועה" (שמות טו, ב): הזמרה הביאה את הישועה.

קולך ערב

"כי קולך ערב": כשיצאו ממצרים אמרו ישראל את ההלל הגדול, שיש בו עשרים ושש פעמים "כי לעולם חסדו". השירה ההיא הייתה כל כך ערבה ואהובה לפני ה', עד שהשתוקק לשמוע אותה שוב, יותר מן הזעקה שלפני הישועה.

היסוד

ה' אוהב את תפילתנו ואת זעקתנו, אבל יותר מכל הוא משתוקק לשירה שלנו: לקול השמחה וההודיה על הישועה.

וכך מבאר הגאון את הפסוק שאומרים בכל יום בתפילה: "ואני בחסדך בטחתי, יגל לבי בישועתך, אשירה לה' כי גמל עלי" (תהילים יג, ו). התכלית של הישועה היא השירה.

"ומראיך נאוה": כשיצאתם ממצרים במסירות נפש, עם שלם עם כל הילדים, "לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב, ב). מעשה כזה רוצה ה' לראות שוב.

שירה בכל יום

לכן נקבעה שירת הים לאומרה בכל יום. וכתוב בספרים הקדושים שהאומר אותה בכוונה ובשמחה עצומה, נמחלים עוונותיו, וזוכה כאילו הוא עומד עכשיו בקריעת ים סוף.

מסופר על רבי יחזקאל לוינשטיין, משגיח ישיבת פוניבז', שהיה אומר בכל יום את שירת הים בשמחה ובהתלהבות, הולך בין שני טורי ספסלים, ומדמיין שהוא עובר בתוך הים ביבשה, והמים לו חומה מימינו ומשמאלו.

כשאנחנו בצרה, אנחנו זועקים לה', והוא שומע. אבל אבינו שבשמיים מחכה גם לרגע שאחרי: שנשיר לו ונודה לו מתוך אהבה. יהי רצון שכשם שעשה ניסים לאבותינו, כך יעשה לנו, ונזכה לישועות גדולות ולגאולה השלמה, אמן.

📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/

המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/

← לספר המלא