השם יתברך משתוקק לשירת בניו
יותר מזעקתם אליו - ביאור הגר"א למשל היונה בחגוי הסלע
מאת: הרב יהודה טאוב
א. משל היונה ומעמד עם ישראל לפני הים
"יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי הַסֶּלַע... הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ כִּי קוֹלֵךְ עָרֵב וּמַרְאֵךְ נָאוֶה" - עם ישראל, כיונה הבורחת מהנשר, נכנסים לחור בסלע, ופתאום יוצא נחש לקראתם. מצרים מאחור, הים לפניהם, חיות רעות ונחשים מהצדדים.
שיר השירים ב', יד; מדרש
✦ ✦ ✦
ב. "מה תצעק אלי" - התפילה כבר התקבלה
"מַה תִּצְעַק אֵלָי" - "קַבֵּילִית צְלוֹתָךְ" (קיבלתי תפילתך) - כבר הגיע אליי.
שמות י"ד, טו; תרגום אונקלוס
מדוע הביא הקדוש ברוך הוא את עם ישראל למצב כה נורא, שם ומדבר וחיות רעות מכל צד?
משתוקק היה הקדוש ברוך הוא לתפילתם ולזעקתם.
✦ ✦ ✦
ג. ביאור הגר"א - "הראיני את מראיך" קודם הישועה
מוסיף הגר"א (בפירושו לשיר השירים, מובא בשם הרב שלמה ברעוודזל): "הַרְאִינִי אֶת מַרְאַיִךְ" - הראיני מעשה מסירות נפש, כמו נחשון בן עמינדב שקפץ לים לפני הקריעה - זהו "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִסָּעוּ". "הַשְׁמִיעִינִי אֶת קוֹלֵךְ" - שיאמרו לפניו שירת הים, שהייתה חביבה עליו עד מאוד, עד שקבעוה לומר בכל יום בתפילה, ולפי חלק מהדעות התחילו לומר את חלקה עוד לפני הישועה עצמה.
✦ ✦ ✦
ד. השירה חביבה יותר מן הזעקה
"כִּי כֻלָּךְ יָפָה" - כשיצאתם ממצרים, אמרו ישראל את ה"הלל הגדול" (עם כ"ו פעמים "כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"), שהיה כה ערב וחשוק לפניו, שביקש הקדוש ברוך הוא לשמוע זאת עוד ועוד - יותר מהזעקה שקדמה לישועה.
שיר השירים ב', יד; חז"ל
"וּמַרְאֵךְ נָאוֶה" - כשיצאתם ממצרים במסירות נפש, בלי לשאול שאלות, עם כל המשפחות, ללכת אחריי במדבר בארץ לא זרועה - כזה מעשה מסירות נפש רוצה הקדוש ברוך הוא לראות שוב. לכן שירת הים כל כך חביבה עליו, נקבעה לדורות בכל יום קודם התפילה, וכתוב בספרים הקדושים שהאומרה בשמחה ובכוונה, נמחלים כל עוונותיו.
מסופר על רבי חצקל לוינשטיין, משגיח פונביז' זצ"ל, שהיה כל יום אומר שירת הים בשמחה והתלהבות, הולך בין שני טורי ספסלים ומדמיין שהוא עובר ממש בתוך הים ביבשה, והמים חומה מימינו ומשמאלו.
📚 מקורות ומראי מקומות
- שיר השירים ב', יד - "יונתי בחגוי הסלע"
- שמות י"ד, טו; תרגום אונקלוס - "מה תצעק אלי"
- הגר"א, פירוש שיר השירים - "הראיני את מראיך" ומסירות נפש נחשון
- תהילים י"ג - "ואני בחסדך בטחתי"
- סיפור רבי חצקל לוינשטיין