צום גדליה
הקשר בין צום גדליה לראש השנה
אבל באמצע ימי התשובה
עשרת ימי תשובה הם ימים של התעוררות וקרבה לה', ימים שעליהם נאמר "דרשו ה' בהמצאו". ובדיוק באמצעם, יום אחד אחרי ראש השנה, מגיע צום גדליה, יום של אבל על החורבן.
באותן סליחות ממש, עין אחת דומעת מהתרגשות לפני ה', והשנייה בוכה על הגלות: "צאננו נמכרה לצמיתות אין גואל", "ועל חורבן ביתנו".
מה מקומה של האבלות דווקא כאן, סמוך ממש לראש השנה?
כדי להבין, נתבונן קודם על מה אנחנו מתאבלים בצום גדליה.
ארבעה צומות, ארבע צרות
ארבעת הצומות שתיקנו חז"ל אינם סתם ימים שבהם אירעו פורענויות. אילו היה כך, היו מוסיפים צום על כל צרה חדשה. אחרי השואה היו שרצו לקבוע צום נוסף, ולא קבעו. ויש שאומרים קדיש על הנספים בעשרה בטבת. למה? כי ארבעת הצומות מסמלים את כל סוגי הצרות של עם ישראל בגלות, וכל צרה כלולה באחד מהם.
עשרה בטבת כנגד התנכלות העמים, "הלכה היא בידוע שעשו שונא ליעקב". ולכן גם השואה שייכת אליו.
שבעה עשר בתמוז כנגד אובדן השלטון היהודי. שלמותו של עם ישראל היא שיהודים צדיקים ישלטו בארצו, ובו איבדנו את השלטון על ירושלים.
תשעה באב כנגד חורבן המקדש, המקום שבו יהודי מתקרב לבורא עולם. זו הצרה הקשה מכולן.
צום גדליה כנגד הגלות מארץ ישראל.
בן שגורש מבית אביו
עם ישראל בארצו הוא כבן שגר בבית אביו. וכשהוא גולה, הוא כבן מלך שגורש מבית אביו. כך אמר דוד המלך:
"כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה' לאמר לך עבד אלוקים אחרים" (שמואל א כו, יט).
שואלת הגמרא: וכי מי אמר לו לעבוד אלוקים אחרים? אלא מי שנמצא בחוץ לארץ, כאילו עובד אלוקים אחרים, כי הוא רחוק מהשגחת ה' הדבוקה בארץ הקדושה.
וכותב המשנה ברורה שעיקר האבלות בצום גדליה הוא על כך שכיוון שנהרג גדליה, גלו כולם, גם ירמיהו הנביא, והארץ נעשתה שוממה. לכן מביא המלבי"ם בזכריה שהעולים בימי בית שני לא שאלו כלל על צום גדליה: הרי חזרו לארץ!
ומדוע אנחנו צמים היום? כי ארבעת הצומות הם מסגרת אחת. ועוד: איך אפשר שלא להתאבל, כשכמעט חצי מעם ישראל עדיין אינו גר בארץ ישראל, בבית של ה'?
"שוב" פעמיים ועוד פעמיים
בפרשת ניצבים כתובה פרשת התשובה: "והשבת אל לבבך... ושבת עד ה' אלוקיך". השורש "שוב" פעמיים. ומיד אחריה פרשת הגאולה: "ושב ה' אלוקיך את שבותך... ושב וקבצך" (דברים ל, א-ג). שוב פעמיים.
האם זה מקרה? ודאי שלא.
התשובה של ראש השנה, יום שאין מזכירים בו עוונות, היא לשוב אל ה'. לשוב לאהבתו ולקרבתו. כך כותב הרמב"ם:
"גדולה תשובה שמקרבת את האדם לשכינה... אמש היה זה שנאוי לפני המקום, משוקץ ומרוחק ותועבה, והיום הוא אהוב ונחמד, קרוב וידיד" (רמב"ם, הלכות תשובה).
תשובה איננה רק לשוב מן החטאים. הדבר הראשון בה הוא לשוב לאהוב את אבינו שבשמיים, ולהרגיש את השמחה שבקרבתו. כך כותב רבנו יונה בתחילת "שערי תשובה": השבים זוכים שה' מחדש בקרבם רוח טהרה, להשיג מעלת אהבתו.
ובדיוק כך השיבה מן הגלות: לשוב מן הריחוק והניתוק, מן המחיצה שבין ישראל לאביהם שבשמיים, ולשוב לבית ה'.
יהודי שרחוק מה' הוא כמו בן בלי אבא, כמו שאומרים בסליחות של שני וחמישי: "ושוקצנו כטומאת הנידה". והשיבה, בין מן החטא ובין מן הגלות, פירושה לחזור אל האב, להיות שוב "חבוקה ודבוקה בך".
שני צדדים של מטבע אחד
לרצות לגור בארץ ה', בביתו של ה', ולרצות להתקרב לבורא עולם, זה אותו דבר בדיוק.
וכך כותב ה"העמק דבר" בפרשת ניצבים: בחוץ לארץ, אפילו מי שמדבק עצמו באהבת ה', אינו משיג אותה בשלמות. כי טבע האהבה שאינה נשלמת אלא כשהנאהב מתדבק באוהב. ורק כשנבוא לארץ ישראל וישפוך ה' את רוחו עלינו, נזכה לאהבת ה' שלמה.
לכן קבעו חז"ל לצום על הריחוק מן הארץ דווקא בעשרת ימי תשובה. מיד אחרי ראש השנה, כשאנו משתוקקים לבורא עולם, אנחנו משתוקקים גם שכל ישראל ישובו לביתו.
סליחות של קרבה
במנהג אשכנז אומרים בצום גדליה לא את סליחות הצומות, אלא את סליחות עשרת ימי תשובה. ובהן פותחים ב"אשרי", "ואנחנו ברוב חסדך נבוא ביתך", "לכו נרננה לה'". פסוקים של שבח והודיה.
כי מטרת הסליחות, כפי שמבאר בעל "יסוד ושורש העבודה", איננה רק לבקש סליחה. אלה ימים שבהם מתקרבים למלך, ואל המלך מתקרבים בשירות ותשבחות. לכן ביום שעניינו קרבה לה', מתאימות סליחות של קרבה.
וקח טוב
ובהפטרת שבת שובה נאמר: "קחו עמכם דברים ושובו אל ה', אמרו אליו כל תשא עון וקח טוב, ונשלמה פרים שפתינו" (הושע יד, ג). מה הטוב שאנו נותנים לה'? מפרש רש"י:
"וקח טוב, וקבל הודיה מאתנו, שנאמר טוב להודות לה'".
וכי יש לנו משהו טוב לתת לבורא עולם, שיש לו הכל? כן. יש דבר אחד שהוא אוהב מאוד, ורק אנחנו יכולים לתת לו: את התודה שלנו.
ההודיה נחשבת לפני ה' כקרבן, כמו שנאמר: "אהללה שם אלוקים בשיר ואגדלנו בתודה, ותיטב לה' משור פר מקרן מפריס" (תהילים סט, לא-לב). זה הטוב שיש לנו לתת, ובו אנחנו מתקרבים אליו.
אבינו שבשמיים מחכה שנשוב אליו, קרובים ואהובים, כולנו בביתו ובארצו. יהי רצון שננצל את הימים האלה להודות לו על כל הטוב, ונזכה ל"שובה ישראל עד ה' אלוקיך".
📚 עוד חומרי לימוד על ימים נוראים – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/