פסח
הכרת הטוב זו תכלית יציאת מצרים
הפמליה של מעלה מקשיבה
בזוהר הקדוש, בקטע שמובא בהגדות של פסח, מתואר מה קורה בשמים כשאנחנו מספרים ביציאת מצרים בליל הסדר:
הקדוש ברוך הוא קורא לכל הפמליה של מעלה ואומר להם: בואו ושמעו את סיפור השבח שלי, שבניי מספרים ושמחים בגאולתי. ואז כולם מתאספים, מתחברים עם ישראל, ושומעים. ואחר כך מודים לקדוש ברוך הוא על כל הניסים והגבורות, ועל העם הקדוש שיש לו בארץ.
הסיפור הזה, הנאמר בשמחה, בוקע את הרקיעים. מתווסף כוח וגבורה למעלה, כביכול, וכבוד ה' מתרומם על כולם.
למה לספר למי שיודע הכל?
ממשיך הזוהר: לא רק ביציאת מצרים, אלא בכל נס שנעשה לאדם, חובה עליו לספר ולפרסם אותו. ושואל הזוהר:
הרי הקדוש ברוך הוא יודע הכל, מה שהיה, מה שהווה ומה שיהיה. מה אנחנו מוסיפים כשאנחנו מספרים לפניו את מה שעשה?
עונה הזוהר: המילים האלה עולות למעלה. כל צבא המרום מתכנס, שומע, ומודה לה'. כבודו מתעלה למעלה ולמטה, ומתעורר רצון להשפיע מטובו על כל העולמות, העליונים והתחתונים. הסיפור שלנו אינו נשאר על השולחן. הוא מביא שפע חזרה אלינו.
"שאינו כפוי טובה"
מה היא באמת התכלית של סיפור יציאת מצרים? רבי חיים פרידלנדר, בספרו "שפתי חיים", מביא את דברי המשגיח רבי ירוחם הלוי ממיר:
כל סדר ההגדה הוא על פרשת "ארמי אובד אבי", שעניינה בביכורים, כמו שכתב רש"י, לומר שאינו כפוי טובה. תכלית שניהם אחת: שלא להיות כפוי טובה, ולהכיר טובה לבעל הטובה.
מי שמביא ביכורים מספר את כל הסיפור, מן הירידה למצרים ועד הארץ הטובה, כדי להראות שאינו כפוי טובה. ואת הפרשה הזאת עצמה דורשים בליל הסדר.
לא אמונה בלבד
אם נשאל מה העיקר לצאת איתו מליל הסדר, נענה: אמונה. פסח הוא חג האמונה. "פה סח", הפה מדבר, וכמו שנאמר "האמנתי כי אדבר": מי שרוצה להגיע לאמונה, ידבר ויספר ביציאת מצרים. וזה נכון ואמת לאמיתה, פסח הוא יסוד האמונה של עם ישראל. אבל רבי ירוחם מעורר: טעות היא ביד מי שחושב שתכלית יציאת מצרים היא אמונה בלבד.
והראיה מן ההגדה עצמה. אילו התכלית הייתה רק לברר את האמונה, מדוע חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים? הרי זו הרגשה של הלב, ואילו בירור האמונה הוא עניין של השכל.
אלא שהמטרה היא קבלת עול מצוות ועבדות לה' מתוך הכרת הטוב. היינו עבדים לפרעה, ועכשיו אנו עבדי ה'. מי שמרגיש שה' הוציא אותו ממצרים, מכיר בחסדו שאין לו גבול, וממילא רוצה להיות לו לעבד.
היסוד
הביאור האמיתי של הכרת הטוב הוא עבדות לבעל הטובה. לכן מספרים ביציאת מצרים: כדי לקנות את הכרת הטוב לה', ומתוכה לעבוד אותו.
הכופר בטובת חברו
אמרו חז"ל: כל הכופר בטובתו של חברו, לסוף כופר בטובתו של מקום. מה הקשר? הסטייפלר, בספרו "ברכת פרץ", מבאר: מי שמקבל טובה נעשה אסיר תודה ומשועבד למיטיב. ואם אין לו ענווה ואמת, הוא אינו רוצה להיות משועבד, ולכן הוא מתחיל לשנוא את חברו ולעשות לו רעה תחת טובה, ומראה את עצמו כאילו הוא הנפגע.
מובאת בשם החתם סופר אמרה חריפה: מי שעשה טובה לאחר, שיכין לו אבנים קטנות, שאם ירצה לזרוק עליו אבנים, לפחות יזרוק קטנות ולא גדולות.
ויש מי שאמר, כשמישהו ביזה אותו: "איני מבין מדוע עשה לי כך. הרי לא עשיתי לו טובה כל כך גדולה!" זה טבע האדם, אם אינו עובד על עצמו.
על זה איני מוותר
בישיבת "פורת יוסף" פגע פעם בחור בחברו קשות, והחבר לא התפייס. הביאו אותו אל ראש הישיבה, הגאון רבי עזרא עטיה, והרב ניסה להרגיע אותו: כל המעביר על מידותיו, מעבירין לו על כל פשעיו.
אבל הבחור לא נרגע. הוא נכנס שוב ואמר: "הרב, עשיתי לו כל כך הרבה טובות! למה הוא עשה לי את הבושה הזאת?"
אמר רבי עזרא: "אם כך, זו כפיות טובה, ועל זה איני מוותר". הוא קרא לבחור הפוגע ואמר לו: "דע לך, שבגלל הכרת הטוב היו המלאכים מוכנים לוותר על התורה כולה".
כשרצה הקדוש ברוך הוא לתת את התורה, ביקשו המלאכים לשרוף את משה בהבל פיהם. עשה הקדוש ברוך הוא את פני משה דומים לאברהם אבינו, ואמר להם: הלא זה הוא שאכלתם בביתו! מיד נשתתקו.
"המלאכים רק עשו את עצמם כאוכלים", אמר רבי עזרא, "ובכל זאת, בגלל הכרת הטוב ויתרו על התורה כולה. הכרת הטוב היא האלף-בית של עם ישראל".
לספר נפלאות תמיד
מי שמכיר באמת בטובת ה', מרגיש אסיר תודה ומשועבד לו, וכל כולו רוצה לעשות את רצונו. אין קבלת עול מצוות גדולה יותר מן המידה הזאת.
זה יסוד עצום של כל עבודת ה' ושל התורה כולה. מי שלומד להכיר טובה לחברו, לאביו ולאמו, למורו ולכל מי שעזר לו, לומד להכיר טובה גם לקדוש ברוך הוא. ומי שמכיר טובה לה', אינו יכול שלא לעבוד אותו בשמחה.
לכן נספר בנפלאות ה' לא רק בליל הסדר, אלא בחול המועד ובכל השנה כולה, ונרבה בהכרת הטוב אליו.
הקדוש ברוך הוא אוהב אותנו, הוציא אותנו מעבדות לחירות ואינו מפסיק להיטיב עמנו. יזכנו ה' להכיר בטובו בכל לבנו, להיות עבדיו האמיתיים מתוך אהבה, ובזכות זה ניגאל בקרוב גאולה שלמה.
📚 עוד חומרי לימוד על פסח – חינם, במאגר הקול החמישי: https://www.kol-toda.co.il/chagim/
המאגר המלא: https://www.kol-toda.co.il/