🎧 להאזנה לשיעור כאן באתר:
הזוהר מוסיף כלל: לא רק ביציאת מצרים, אלא כל נס שקורה לאדם - חייב לפרסמו ולספר בו תמיד.
טועה מי שחושב שתכלית יציאת מצרים היא שתצא מזה אמונה בלבד. ראיה מבעל ההגדה עצמו: אילו היה כל היסוד בירור אמיתות הניסים, מדוע צריך אדם "לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים"? הרי בירור אמיתות אמונה הוא עניין שכלי, ולראות עצמו כיוצא ממצרים תלוי בהרגשת הלב! אלא, המטרה היא קבלת עול מצוות ועבדות לה' יתברך מתוך הכרת הטוב - וזה אפשרי רק על ידי הרגשת הכרת הטוב, שמצייר האדם בליבו כאילו יצא ממצרים ממש.
ידוע הכלל שאמרו חז"ל: "כל הכופר בטובתו של חברו, סופו לכפור בטובתו של מקום". מסביר הסטייפלר (ברכת פרץ, פרשת בשלח): כשאדם מכיר בטובת חברו ואין לו מידת ענווה ואמת, הוא לא רוצה להיות אסיר תודה ומשועבד - וממילא, במקום להכיר טובה, הוא עושה ההיפך: משנא את המטיב לו ומגמלו רעה.
מסופר על החתם סופר, שהתפלא כשמישהו התלונן שקיבל בושות גדולות ממי שעשה לו טובה: "לא הבנתי - הלא לא עשיתי לו טובה כה גדולה שיעשה לי כזאת רעה!" - כי טבע האדם, אם לא עבד על עצמו, לגמול רע תחת טוב.
בחור בישיבת פורת יוסף נפגע קשות מחברו ולא הצליחו לפייסו. הגיעו לראש הישיבה רבי עזרא עטיה זצ"ל, שניסה להרגיעו - "המעביר על מידותיו". כשלא נרגע, אמר לו: "בגלל מידת הכרת הטוב היו המלאכים מוכנים לוותר על כל התורה כולה" - כשרצו המלאכים לשרוף את משה כשעלה לקבל את התורה, הראה לו הקדוש ברוך הוא את דמות אברהם אבינו, שאצלו אכלו המלאכים, וזה שיתק אותם - מפני מידת הכרת הטוב.
אמר להם: "הכרת הטוב היא מידת א"ב של עם ישראל, ועל זה אני לא מוותר". על ידי שאדם באמת מכיר טובה לקדוש ברוך הוא, הוא נעשה אסיר תודה ומשועבד לו - וזוהי עצמה קבלת עול מצוות אמיתית. יהי רצון שנזכה תמיד לספר בנפלאות ה', להרבות במידת הכרת הטוב, ובזכות זה ניגאל גאולה שלמה.